כדורסל הנשים כבמה למחאה פמיניסטית בישראל – יחסי מגדר, הגמוניה גברית ושינוי חברתי משנות השבעים ועד ימינו

נושא:

כדורסל הנשים כבמה למחאה פמיניסטית בישראל – יחסי מגדר, הגמוניה גברית ושינוי חברתי משנות השבעים ועד ימינו

קורס: ספורט וחברה
האוניברסיטה הפתוחה

תוכן עניינים

מבוא 3
מגדר וספורט 5
ספורט נשים בצילה ההגמוניה הגברית – פערי אי שוויון בספורט 7
התפתחות ענף כדורסל הנשים בצילה של הגמוניה גברית 9
השסע המגדרי בחברה הישראלית 10
ספורט ומחאה 12
טיפוס המחאה לעומת טיפוס האינטגרציה 12
דוגמאות למחאות בספורט בכלל ובכדורסל בפרט 13
תנועות נשים וראשית הפמיניזם בארץ ישראל 15
כדורסל הנשים בישראל כבמה למחאה מגדרית 17
התפתחות תחום כדורסל הנשים בצל מחאה מתמדת 17
תוצאות המחאה והשלכותיה על יחסי המגדר בספורט ובחברה בישראל 21
התנועה הפמיניסטית 22
סיכום ומסקנות 24
ביבליוגרפיה 26

מבוא

ספורט ומחאה מציגים היסטוריה מורכבת, המתארת את הקשר הדינמי בין תחרות אתלטית לפעילות אקטיביסטית חברתית. במשך השנים, ספורטאים ואירועי ספורט שימשו כזירה לביטוי התנגדות, תמיכה בשינויים חברתיים וקריאת תיגר על עוולות מערכתיות כמו אי שוויון גזעי, אפליה מגדרית ודיכוי פוליטי. באופן היסטורי, הספורט נתפס ככוח מאחד, המגשר על פני רקעים שונים וקהלים מגוונים. עם זאת, אחדות זו מועלת לדיון כאשר ספורטאים משכילים לנצל את פלטפורמותיהם כדי להתמודד עם בעיות חברתיות, לעורר שיח משמעותי ולטפח שינויים חיוביים.
כדורסל נשים הוא אחד מענפי הספורט הנשים הבודדים שהתפתחו במקביל לקולגות הגבריים. המשחק זכה לפופולריות רבה, התפשט מהחוף המזרחי של ארצות הברית לחוף המערבי והחל להתפתח דרך מכללות נשים בשלהי המאה ה-19. הכדורסל, אף על פי שיש לו היסטוריה קטנה הנוגעת לשחקניות, הפך, עם הזמן, לתחום הנתפס כגברי באופן מוחלט. נשים בענף הספורט, במיוחד בכדורסל, שיחקו תפקיד מרכזי בהפגנות ובפעולות אקטיביסטיות, כשהן מתמקדות בשאלות של שוויון מגדרי, צדק חברתי וחשיבות אחרות הקשורות לחברה(לרר ושרביט, 2021).
עבודה זו תתמקד בסוגיה אחת מתוך רבות הנוגעות לקשר בין ספורט לחברה, והיא מחאת הנשים דרך הספורט ומעמדן בספורט המקצועי. סוגיית הזהות המגדרית של ספורטאיות מתייחסת לקשר בין נשים לספורט, תוך הדגשת ההבנה כי מדובר בקשר חריג- נשים לא ממלאות את הנורמות החברתיות המיוחסות למגדרן. החברה רואה באישה ספורטאית פלישה למרחב שהוגדר כגברי, בשל עיסוקה בתחום זה.
הקטגוריזציה המגדרית, המייחסת תכונות מסוימות למגדרים ביולוגיים דרך תיוג המבוסס על סקסיזם, לא נובעת מהבסיס ביולוגי אלא ממנגנונים חברתיים שנועדו ליצור הבחנות מגדריות. הבחנות אלה הוגדרו על ידי הדומיננטיות המגדרית והושתו על הביולוגיה כדי לתת להן תוקף. נשים תויגו כתכונות רגשניות, פסיביות וקלת דעת, כאשר תפקידן העיקרי היה הרבעה וגידול ילדים, והן נתפסו כתלותיות ומיועדות למשק הבית. לעומתן, גברים תויגו ככוחניים, תחרותיים ונחושים, דבר שהוביל לחלוקת תפקידים- תפקידים שמיועדים לנשים ותפקידים האסורים עליהן. בה בעת, גברים זוהו עם סמלי תרבות הקשורים לתפקידים כלכליים ופוליטיים, ואף הוטלה עליהם האחריות לתפקוד במערכות חברתיות מרכזיות ומשניות (קרזי- פרסלר וששון- לוי, 2024).
במסגרת הפרק הראשון נדון על התיאוריות פמיניסטיות וסוציולוגיות, ועל הספורט כשדה מאבק מגדרי. נדבר על הייחוסים שיוחסו לנשים, אשר נועדו לשמר את המצב שבו הגברים הכחידו את דרגת החופש להנהגת הנשים, ולהבטיח את שליטה הגברית בחברה כולה, וכמובן להגן על הגבריות מפני האיום הנשיות ההולך וגובר כתוצאה משינויים שהגיעו בעקבות מהפכה התעשייתית והקפיטליזם. כמו כן, אציג מספר לגבי מצב המגדרי בחברה הישראלית.
במסגרת הפרק השני אתמקד בספורט כבמה למחאה. בפרק זה נדון בהרחבה כיצד נשים וגברים לאורך ההיסטוריה הביאו מחאה דרך הספורט, ואציג מספר היבטים בולטים של מעורבות נשים בהפגנות בתחום הכדורסל בעולם.
בפרק השלישי אציג את כדורסל הנשים בישראל כבמה למחאה מגדרית בשנות השמונים של המאה ה־20 התחולל מאבק לשוויון זכויות במסגרת כדורסל הנשים בישראל כאשר השאלה העולה היא כיצד שימש משחק הכדורסל כבמה למחאתן של הנשים כנגד פערים חברתיים בתחום המגדר, והאם המחאה נשאה פרי? שם כך, אסקור את הספרות האקדמית ואת המקורות הרלוונטיים, במטרה להציג את הפעולות שננקטו במאבק, את ההצדקות שמאחוריהן, ואת תפיסת הגורמים המעורבים את המהלכים המרכזיים. בפרק זה אציג את הפעולות שהיוו את הבסיס למאבק הפמיניסטי, ועצבו את אופיו ואת יחסי הכוחות בתעשיית הכדורסל לאחר מכן. כדי לעמוד על מהות המאבק ושורשיו, אזכיר את המאבקים הפמיניסטיים המקדימים לו בישראל, במיוחד את המאבק בשנות השבעים. הפרק הרביעי של העבודה יוקדש לפיתוח דיון בממצאים שהוצגו בפרקים הקודמים, בהם סקרתי את הספרות בנוגע למחאת הנשים. בפרק זה, אגיע למסקנות על סמך סקירת הספרות שביצעתי.