כללי יסוד של ההליך המינהלי – סיכום יחידה 5 בקורס המשפט המינהלי של ישראל

יחידה 5: כללי יסוד של ההליך המינהלי

תוכן עניינים

5.1 ההליך המינהלי 2
5.2 חובת ההגינות של הרשות וחובת ההגינות של הפרט 2
התפיסה המסורתית ומעמדו של הפרט 2
הטעמים להטלת חובות הגינות על הפרט 3
עניין קונטרם והמחלוקת העקרונית 3
התפתחויות מאוחרות ואשם תורם 4
5.3 שיתוף בהליך 4
מתכונות השיתוף ותכליותיו 5
מקורות החובה לשתף והשיתוף כעיקרון פרשני 5
חובת ההתייעצות ואמות המידה שלה 6
חובה לקבל אישור או הסכמה 7
5.4 חובות פרסום של החלטות 8
5.5 מועד התחולה של החלטות 9

5.1 ההליך המינהלי

אחת התכליות המרכזיות של המשפט המינהלי היא הבטחת תקינותו של ההליך שקדם לקבלת ההחלטה, שכן תקינות ההליך היא תנאי לתוקפה של ההחלטה הנובעת ממנו. הכללים המחייבים לגבי ההליך נחשבים לרף המינימלי של ההגינות הנדרשת מן הרשות, והם נעים בסימן של מתח מתמיד בין חובת ההגינות לבין הצורך ביעילות. חשיבותו של ההליך נובעת מכמה טעמים: ערכו הפנימי מבחינת ההגנה על הגינות ושוויון, תרומתו התועלתנית לאיכות ההחלטה, אופיו הדמוקרטי ותפקידו כאמת מידה לביקורת שיפוטית ניטרלית. בהיעדר חוק כללי בישראל בנושא סדרי המינהל, נובעים הכללים המחייבים מהוראות חוק מפוזרות ומן ההלכה הפסוקה, ובעניין ברגר נקבע כי ההליך חייב לכלול איסוף נתונים, בדיקת משמעויותיהם וסיכום מנומק.

5.2 חובת ההגינות של הרשות וחובת ההגינות של הפרט

חובת ההגינות של הרשות כלפי הפרט היא אבן יסוד במשפט המינהלי, ולצדה התעוררה השאלה אם גם הפרט חב בחובות הגינות במערכת יחסיו עם הרשות. התשובה על שאלה זו מורכבת, והיא מחייבת הערכה מחדש של התפיסה המסורתית בדבר פערי הכוחות בין השלטון לפרט.

התפיסה המסורתית ומעמדו של הפרט

על פי התפיסה המסורתית, חובת ההגינות של הרשות מושתתת על ההנחה בדבר חולשתו היחסית של היחיד מול השלטון, על החשש מפני פגיעה בחירויות היסוד שלו ועל מעמדה של הרשות כנאמן הפועל לטובת הציבור. בהתאם לכך הוטלה חובת ההגינות על השלטון בלבד, ולא על הפרט. חובה זו אינה תלויה במעמדו של הפרט במדינה, כאזרח או כתושב, שכן פערי הכוח שמהם היא נובעת קיימים ואף מתעצמים כלפי זרים. כך למשל בעניין סטמקה מתח השופט חשין ביקורת חריפה על היעדר פרסום ראוי של המדיניות בתחום הענקת היתרי ישיבה בישראל, והבהיר כי היחיד הצפוי לגירוש אינו יודע את זכויותיו בהיעדר הנחיות מפורסמות. הגישה התומכת בגיבוש כללים אוניברסליים של המשפט המינהלי, שאינם תלויים באזרחות או בתושבות, אף מתאימה למציאות של גלובליזציה, שבה מוחלים כללים אלה באופן גובר גם על זרים. בה בעת יש לזכור כי הנחיות הנוגעות לכאורה רק לזרים משפיעות במקרים רבים גם על אזרחים ותושבים מקומיים בעלי קשרי משפחה עם מבקשי ההיתרים.

סיכום יחידה 5 מתוך הספר:

ברק-ארז, ד. (2019). יחידה 5: כללי יסוד של ההליך המינהלי. בתוך: המשפט המינהלי של ישראל – כרך ב', ההליך המינהלי (17-136). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.