מבחן במבוא לפסיכולוגיה פיזיולוגית ב' – כולל פתרון מלא!

מבחן תרגול – מבוא לפסיכולוגיה פיזיולוגית ב'

25 שאלות אמריקאיות | ברמת קושי וסגנון של שחזורי הבחינות

הנחיות: לכל שאלה יש תשובה נכונה אחת בלבד. חלק מהשאלות דורשות הבנה מעמיקה של המנגנון ולא רק שינון. בהצלחה במבחן!

שאלה 1 (פרק 8 – תנועה)
לאחר פגיעה שגרמה לניוון סלקטיבי של נוירונים מוטוריים מסוג גמא בלבד (מבלי לפגוע בנוירוני אלפא ובסיבי השריר החוץ-כישוריים), מה הצפי הסביר ביותר?
א. השריר לא יוכל להתכווץ כלל, שכן נוירון הגמא אחראי לכיווץ הישיר של השריר
ב. כוח ההתכווצות של השריר לא ייפגע באופן ישיר, אך תיפגע היכולת לווסת את רגישות הסיומות הסנסוריות התוך-כישוריות לשינויים במתיחה
ג. יופיע שיתוק מוחלט של הגפה עקב פגיעה בקשר עצב-שריר (neuromuscular junction)
ד. תיפגע אך ורק היכולת לזהות את עוצמת המתיחה, בשל תלות בלעדית ב-GTO
ה. הפעילות החוץ-כישורית תיפגע ראשונה, ורק בשלב מאוחר יותר תיפגע התוך-כישורית

שאלה 2 (פרק 8 – תנועה)
במחקר שעקב אחר פעילות נוירוני האזור המוטורי המשלים (SMA) בזמן ביצוע רצף תנועות מוכר, בן כמה שלבים, נמצא דפוס ירי ייחודי. מהו?
א. ירי פוטנציאל פעולה רק לפני התנועה הראשונה ברצף
ב. ירי פוטנציאל פעולה לפני כל תנועה ברצף, באופן שווה ורציף
ג. ירי פוטנציאל פעולה רק לפני כל תנועה שלישית ברצף
ד. ירי פוטנציאל פעולה רק עם סיום הרצף כולו
ה. היעדר פעילות מוחלט, שכן ה-SMA פעיל רק ברצפים חדשים ולא מוכרים

שאלה 3 (פרק 8 – תנועה)
מהו הבסיס הפיזיולוגי-אנטומי המדויק ביותר למחלת ההנטינגטון?
א. ניוון של המסילה הניגרוסטריאטלית וירידה בכמות הדופמין המגיעה לסטריאטום
ב. ניוון של הגרעין הזנבי והפוטמן (הסטריאטום), בעיקר בנוירונים המפרישים גאבא ואצטילכולין, לצד הפרשת יתר של דופמין
ג. פגיעה ברשת המחברת בין הקורטקס לגרעיני הבסיס, ללא כל שינוי ברמות הדופמין
ד. ניוון סלקטיבי של תאי פורקינייה במוחון
ה. חסימה מולדת של קולטני D2 בסטריאטום

שאלה 4 (פרק 9 – שינה)
נבדק במעבדת שינה מראה ב-EEG שלו כישורי שינה (sleep spindles) ומכלולי K (K complexes), כאשר ה-EMG וה-EOG שלו יציבים יחסית וללא שינויים דרמטיים. באיזה שלב שינה סביר שהוא נמצא?
א. שלב 1 – המעבר בין ערות לשינה
ב. שלב 2
ג. שנת גלים איטיים (SWS)
ד. שנת REM
ה. ערות רגועה עם עיניים עצומות

שאלה 5 (פרק 9 – שינה)
איזה מהבאים מתאר נכון את מנגנון הפעולה של אדנוזין כנוירומודולטור של ישנוניות, ואת אופן פעולתו של קפאין?
א. אדנוזין נפלט בעת שינה בלבד ומעורר יקיצה; קפאין מחקה את פעולתו
ב. אדנוזין מצטבר בהדרגה במהלך הערות (בעקבות ירידה ברמת הגליקוגן) ונקלט ע"י קולטניו וגורם לישנוניות; קפאין חוסם את קולטני האדנוזין ובכך מפחית את הישנוניות
ג. אדנוזין מופרש מבלוטת האצטרובל ומווסת מקצבים עונתיים; קפאין מעכב את הפרשתו
ד. אדנוזין הוא נוירוטרנסמיטר מעורר הפועל כמו נוראפינפרין; קפאין הוא אגוניסט שלו
ה. רמות האדנוזין קבועות באופן יחסי לאורך היממה ואינן תלויות במשך הערות

.

.

.

ועוד 20 שאלות, סך הכל 25 שאלות ובסיום המבחן מפתח שכולל לא רק את התשובה הנכונה לכל שאלה, אלא גם הסבר קצר שמסייע ללמידה.