משמעות הסלוגן "ישראלי אמיתי לא משתמט" על רקע פוסט-ציוני

אוניברסיטת חיפה
החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

עבודה סמינריונית בקורס:
מלחמות ישראל בפרספקטיבה סוציולוגית

בנושא:

משמעות הסלוגן "ישראלי אמיתי לא משתמט" על רקע פוסט-ציוני

מגיש:

ת.ז.

המרצה:

תאריך:

תוכן העניינים

1. מבוא 3
2. סקירת ספרות 4
2.1. מודל אומה במדים 4
2.2. מודל אומה במדים בישראל: משמעויות והשלכות 5
2.3. תהליכים שהשפיעו על היחס לגיוס לצה"ל 9
גורמים חיצוניים 10
גורמים פנימיים 11
סיכום 18
2.4. יחסי צבא-חברה בישראל 19
3. ניתוח הסלוגן "ישראלי אמיתי לא משתמט" 27
3.1. מי הוא ישראלי אמיתי? 27
3.2. משמעות ההשתמטות 28
3.3. ההקשר 29
4. סיכום 30
5. בבליוגרפיה 31

1. מבוא

עד שנות השמונים של המאה הקודמת צה"ל נחשב לצבא-עם (סואן, 2008), וכמעט כל אזרחי המדינה היהודים החייבים בגיוס התגייסו לשירות הצבאי (אלחאג' ובן-אליעזר, 2003). בשנות השמונים התעצם הסדק, שאולי נוצר קודם לכן, בקדושתו של הצבא ובקדושת הגיוס (אלמוג, 2004). באמצע שנות התשעים הפכה ההשתמטות משירות הבטחון (סדיר ומילואים) לתופעה חברתית שלא ניתן להתעלם ממנה. כתוצאה מכך נשמעו בחברה הישראלית קולות התומכים בהמנעות משירות הבטחון וכן קולות המתנגדים להמנעות זו, מטיעונים שונים (בן-אליעזר, 2007). נראה כי תופעת ההמנעות משירות בצבא גם יוצרת וגם משקפת שסעים בחברה הישראלית. על רקע זה נוצר בשנת 2007 הסלוגן "ישראלי אמיתי לא משתמט" (בר, 2007), המנסה להחזיר את הגלגל לאחור ולשחזר את קדושת השירות בצה"ל (בן-אליעזר, 2003).
בעבודה זו מטרתי לבחון לעומק את תופעת ההמנעות משירות הבטחון וכן את ההתנגדות הריאקטיבית שהיא יוצרת, באמצעות ניתוח משמעות הסלוגן על רקע התהליכים הרבים והמורכבים המתרחשים בחברה הישראלית ונוגעים למעמד הצבא והשירות בו. אחת הטענות היא כי עצם הדיון הציבורי בשאלת ההמנעות משירות הבטחון התאפשר בשל הירידה בממלכתיות, או במלים אחרות בתחילתו של העידן הפוסט-הגמוני בישראל (בן-אליעזר, 2003). העבודה תתמקד בניתוח משמעות הסלוגן "ישראלי אמיתי לא משתמט" על רקע פוסט-הגמוני.
בחינת משמעות זו תאפשר מבט נוסף על המצב המורכב בו נמצאת החברה הישראלית בסוף העשור הראשון של המאה ה21. לצורך הניתוח אפתח בתיאור המודל הקודם מבחינה היסטורית, מודל האומה במדים, המהווה את הרקע ולכן גם את הבסיס למצב כיום. לאחר מכן אדון בתהליכים שהתרחשו בחברה הישראלית והביאו לשינוי במודל זה, כאשר חלק מהתהליכים נובעים מארועים פנימיים לחברה הישראלית וחלקם מגיעים ממקורות חיצוניים לה. הדיון יסתיים בהצגת האופן בו השפיעו תהליכים אלה על השינוי במודל אומה במדים, על הירידה בשיעורי הגיוס ועל המוטיבציה לשירות בצה"ל. לאחר מכן אציג מודלים שונים לבנת מורכבות היחס לגיוס לצה"ל בחברה הישראלית כיום. על רקע סקירת הספרות אנתח את הסלוגן תוך התייחסות למרכיביו ולהקשרו, וזאת במטרה להשקיף דרך הסלוגן ודרך הקשרו החברתי-תרבותי על מורכבות היחסים בין השסעים השונים בחברה הישראלית, וביניהם לבין מוסד השירות הצבאי.