ניתוח פסק הדין: דב"ע מח/2-3 אורי גנני נ' "אמירים" – מושב עובדים
#11283- תחומים: משפטים
- נושאים: ביקורת שיפוטית, גמישות חוזית, דיני עבודה, דמי הודעה מוקדמת, הליכים מוסדיים, הפרה יסודית, ועדת עוצ"מ, חובת נאמנות, חוזה עבודה אישי, יחסי עבודה, יחסים בין-אישיים במקום העבודה, סמכות ועד עובדים, עילות לפיטורים, פיטורים שלא כדין, פסק דין תקדימי, פערי סמכות בין עובד למעסיק, פררוגטיבה ניהולית, שינוי תנאי עבודה, שיקולים ענייניים, תנאי העסקה
- קורס: דיני עבודה
- מוסד אקדמי: הקריה האקדמית אונו
שם הקובץ:
- היקף: 984 מילים, 5 עמודים (ההיקף הוא ברוטו ועשוי לכלול שערים, תוכן עניינים, ביבליוגרפיה, נספחים וכדומה).
להורדת הפריט
- מחיר: ₪50.00
דב"ע מח/2-3 אורי גנני נ' "אמירים" – מושב עובדים
ניתוח פסק דין
תוכן עניינים
הצגת המקרה והמחלוקת 1
תמצית טיעוני המערער (אורי גנני) 1
תמצית טיעוני המשיבה (מושב אמירים) 2
הכרעת בית המשפט: ניתוח טענות והכרעה סופית 3
חשיבות פסק הדין ותרומתו למשפט הישראלי 3
ביקורת על פסק הדין 4
הצגת המקרה והמחלוקת
פסק הדין גנני נגד אמירים ניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בשנת 1988, ועוסק בשאלה האם פיטוריו של אורי גנני מתפקידו כמזכיר וגזבר מושב אמירים היו כדין, או שמא היוו הפרה של חוזה עבודה אישי שנחתם עמו, ובפרט, האם מדובר בהפרה יסודית של החוזה.
אורי גנני הועסק במושב אמירים החל מ-1.4.1979, תחילה לתקופת ניסיון של שלושה חודשים, ובהמשך הוחתם על חוזה עבודה אישי לשלוש שנים. החוזה כלל סעיף מפורש שלפיו לא ניתן לבטל את החוזה באופן חד-צדדי, אלא בהסכמה הדדית. למרות זאת, כעבור שנה וארבעה חודשים, ובעקבות חילוקי דעות בינו לבין ועד המושב החדש, פוטר גנני.
המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה מי מהצדדים הפר את החוזה, האם מדובר במשיבה שפיטרה את גנני שלא כדין ובניגוד להתחייבותה החוזית, או שמא גנני עצמו הפר את החוזה בכך שסירב לציית להנחיות הוועד, ולכן הייתה הצדקה לפיטוריו.
סיכום:
• העובד: אורי גנני.
• המעסיק: מושב אמירים.
• נושא המחלוקת: חוקיות הפיטורים ועמידת הצדדים בהתחייבויות החוזיות.
• מרכז הסכסוך: שינויים בסדרי העבודה ומידת הלגיטימיות שלהם במסגרת יחסי העבודה.
