תחומים
ניתוח פסק הדין: תע"א 3174-07: אזרד נ' בנק ירושלים בע"מ
#11158- תחומים: מנהל עסקים, משפטים
- נושאים: אתיקה מקצועית, בנקאות, דיני עבודה, הודעה מוקדמת, הליך פיטורים, הפרת חוזה, חובות אמון, חוזה עבודה אישי, חוק הודעה מוקדמת, חוק פיצויי פיטורים, יחסי עובד מעסיק, מהימנות עובדים, מקרים חריגים, משפטים, נוהג ארגוני, ניהול ראיות, סיום יחסי עבודה, עבודה נוספת ללא אישור, עבירת משמעת, עובד בתפקיד רגיש, פיצויי פיטורים, פסיקה עקרונית, פערי אמון, פרשנות חקיקה, שימוע, שימוש במשאבי המעביד, שיקולי מדיניות ציבורית, שלילת זכויות סוציאליות, שלילת פיצויים, תום לב
- קורס: דיני עבודה
- מוסד אקדמי: הקריה האקדמית אונו
שם הקובץ:
- היקף: 1186 מילים, 5 עמודים (ההיקף הוא ברוטו ועשוי לכלול שערים, תוכן עניינים, ביבליוגרפיה, נספחים וכדומה).
להורדת הפריט
- מחיר: ₪50.00
תע"א 3174-07: אזרד נ' בנק ירושלים בע"מ
ניתוח פסק דין
תוכן עניינים
הצגת המקרה והמחלוקת 1
תמצית טיעוני התביעה 2
תמצית טיעוני ההגנה 3
הכרעת בית המשפט 3
חשיבות פסק הדין ותרומתו למשפט הישראלי 4
ביקורת משפטית על פסק הדין 5
הצגת המקרה והמחלוקת
פסק הדין עוסק בתביעה של מר יורם אזרד, לשעבר עובד בנק ירושלים, אשר עבד בבנק במשך כעשרים שנה, עד לפיטוריו בשנת 2007. אזרד כיהן בתפקיד חשב שכר – תפקיד שנחשב לתפקיד רגיש בבנק לפי נהלי בנק ישראל. פיטוריו נעשו על רקע טענות של הבנק כי ביצע עבודות פרטיות ללא אישור, במסגרת ולצד עבודתו בבנק, תוך הפרת הסכם העבודה האישי עליו חתם, אשר אסר כל עיסוק נוסף ללא אישור מראש ובכתב.
במסגרת ההליך, ועדת שימוע שמונתה לבחינת המשך העסקתו של אזרד החליטה על סיום העסקתו לאור הפרות משמעת חמורות, ביצוע עבודות פרטיות תוך שימוש במשאבי הבנק, הסתרת מידע מהנהלת הבנק, ופגיעה באמון ההדדי שבין עובד למעסיק. ההחלטה לוותה בשלילה חלקית של פיצויי הפיטורים עבור השנים 2004–2007 ושלילה מוחלטת של דמי ההודעה המוקדמת, שהיו אמורים להינתן לו בהתאם לחוזה האישי.
המחלוקת שהתבררה בבית הדין לעבודה נגעה לשלוש סוגיות מרכזיות: ראשית, האם הייתה הצדקה משפטית לשלילת חלק מפיצויי הפיטורים. שנית, האם ניתן היה לשלול את דמי ההודעה המוקדמת. שלישית, האם קיים נוהג בבנק לתשלום פיצויים מוגדלים גם במקרים דומים, באופן שמקים זכות גם לאזרד.
סיכום
המדובר בפסק דין העוסק בפיטורין על רקע משמעתי. התובע טען כי הבנק פעל בחוסר תום לב, תוך פגיעה בזכויותיו, ובעיקר בשלילת פיצויי פיטורין והודעה מוקדמת. בית הדין נדרש להכריע במחלוקת בין זכויותיו הסוציאליות של העובד לבין חובות האמון והאתיקה שהוא מחויב להן.
