סיכום מלא של הקורס: שיטות מחקר איכותני. מעולה להכנה למבחן!

שיטות מחקר איכותניות

תוכן העניינים

צורת המחקר ונתוני המחקר 1
סוגי שאלות 2
גישות שונות למחקר 3
שיטות מחקר נגזרות 3
שאלות מחקר 4
בחירת נושא 4
ראיונות 5
קבוצת מיקוד 9
תצפית משתתפת/ אתנוגרפיה 10
מאפיינים 10
טקס 14
ניתוח שיח 14
ניתוח שיח לא ביקורתי 14
ניתוח שיחה דרך גישת ה Conversation Analysis (לא ביקורתי) 17
ניתוח שיח ביקורתי 18
ניתוח שיחה לפי הגישה של נורמן פיירקלאו Fairchlough (ביקורתי): 18
אתנוגרפיה דיגיטלית 20
ניתוח נתונים 22
על פי שקדי, האיכות של הניתוח עולה ככל שהחוקר מגיע לקטגוריות ישירות מהנתונים ופחות מתפיסות והשערות קודמות. 24
אתיקה במחקר איכותני 25
הכנה למבחן 27
מהימנות ותוקף של מחקר איכותני 29
תוקף הממצאים 29
תוקף הכלי המחקרי 29
רגישות הכלי המחקרי 29
מהימנות הכלי 29

מחקר איכותני אמור לתאר את הסיטואציה מבחינת פעולה של השחקנים השונים במגרש, להבין איך הם רואים את הדברים. הניואנסים האלו לא יבואו לידי ביטוי במחקר כמותי בדרך כלל ומחקר איכותני יותר רגיש לכך.

שלבי המחקר:
1. רעיון כללי ובלתי מעובד
2. בדיקת הספרות
3. ניסוח שאלה
4. הצעת מערך מחקר והצדקתו
5. יציאה לשטח לאיסוף וארגון הממצאים (עריכת תצפיות, ראיונות, תימלול, קידוד וכו')
6. ניתוח הממצאים
7. חזרה אל הספרות וכתיבת העבודה הסופית
8. פרסום והפצת הידע שנצבר

צורת המחקר ונתוני המחקר
1. נתונים שנאספים בדרך טבעית, תצפיות ולא ניסויים, ראיונות פתוחים – השיטה היא להיות קרובים לאוטנטי, לחיים של אלה אותם אנו חוקרים.
2. להתחיל בתצפיות – אינדוקטיבי, לגבש את התיאוריה מתוך השטח, מתחילים את המחקר בשאלות תחיליות (גישוש) ולא בהשערות מובנות מראש
3. Ground Theory – תיאוריה שנטועה וצומחת מהנתונים.
4. יש עניין במציאת הכוונה הפנימית והניסיון ולא במציאת חוקים כלליים שמניעים את העולם.
5. מחקר הוליסטי, אינו מאמין בפירוק לאבני יסוד, הבנה רחבה שמתייחסת תמיד גם לקונטקסט שבו מתרחשים הדברים.

חידוד לגבי השיטות:
ניתוח תוכן- ניתוח טקסטואלי אותו מקודדים לנתונים (רדוקציה של החומר) ועל פיהם עושים ניתוחים סטטיסטים לרוב.
מחקר פעולה- כאשר החוקר הוא חלק פעיל המביא לאזור המחקר ובהכרח יוזם את הפעולה/ מחקר בו הוא לאחר מכן צופה ומשם מתעד את התוצאות
ניתוח שיח- התבוננות וניתוח הדרך בה שפה מבנה או משקפת אידיאולוגיות או יחסי כוח בחברה. יכול להתייחס אל שפה דבורה (לא כתובה) או של טקסט כתוב.
דוגמא לכלי בו ניתן להשתמש בכל שיטות המחקר הוא טאבלט, בו נוכל להשתמש בסקר, ראיונות עם מורים, ראיונות עם תלמידים ותצפיות.

דוגמא לשאלה: מהם ייצוגי המורים בתרבות הפופולארית? כונת השאלה היא: מה הדרך העדיפה בה ניתן לחקור ולהבין איך מוצגים המורים בתרבות הנוכחית.
א. ניתוח תוכן
ב. קבוצת מיקוד
ג. סקר
ד. ראיונות
התשובה הנכונה כאן תהיה ניתוח תוכן משום שקבוצת מיקוד תתן לנו את הדעה של אנשי המקצוע על ייצוגי המורים, סקר יתן לנו את הדעה של הצופים על ייצוגי המורים, בעוד בניתוח תוכן נוכל לקודד למשל את הייצוגים שלהם בקולנוע וכך לעשות ניתוח סטטיסטי לפי השכיחות.

דוגמא נוספת: מהי השפעת פרשת אלאור אזריה על המוטיבציה לשירות קרבי?
א. אתנוגרפיה דיגיטלית
ב. קבוצת מיקוד
ג. תצפית משתתפת
ד. מחקר פעולה
התשובה היא לא אתנוגרפיה דיגיטלית כי אם נצפה בפורומים של אנשים בנוגע לפרשה, אנו מתבוננים על האינטראקציה ודעות של אנשים שהם לאו דווקא לקראת שירות צבאי. מכיוון שאנו רוצים להתבונן בקבוצה מאוד מסויימת קבוצת מיקוד תהיה יעילה יותר.
נקודת המבט של האתיק (etic, החוקר) ונקודת המבט של האמיק (emic). האתיק הוא נקודת המבט של החוקר והפרשנות שלו, האמיק הוא נקודת המבט של הנחקרים, השאלות והסוגיות שהשדה עצמו מעלה. שאלות המחקר צריכות לשקף את שתי נקודות המבט, עליהן להתקרב לשדה ולתיאוריה בעת ובעונה אחת.
סוגי שאלות
1. אונטולוגיות – מה קיים, האם המציאות אובייקטיבית, האם היא אחת, האם העולם סדיר
2. אפיסטמולוגיה – אופי הידיעה שלנו, כיצד אני יכול להכיר את העולם
3. לוגיקה – כללים לאישוש הידע, למשל האם קיים קשר סיבתי בין חלקי האינפורמציה.
4. טלאולוגיה – מהי מטרת המחקר
5. אקסיולוגיות – התפקיד של הערכים בחקירה

גישות שונות למחקר
הסקרים שהיו במתודולוגיה הכמותית טעו בכל הנוגע לבחירות בארה"ב (או בישראל) בעוד העבודה של נדב אייל ממש הראתה איך השטח עצמו מתחבר לטראמפ. העבודה שלו דומה לעבדותו של חוקר איכותני, הוא יוצא לשטח ומקשיב מה יש לאנשים להגיד, מה שמאפשר הסתכלות עמוקה יותר מבפנים.
בניגוד למחקר כמותי, מחקר איכותני לא מנסה לנבא אלא להבין את הפרשנות שלהם את המציאות ואיך אנשים מבנים אותה.
מהו מחקר איכותני?
מחקר איכותני הוא פעילות סיטואציונית המציעה נקודת תצפית למי שצופה על העולם (…) פירושו של דבר, כי חוקרים איכותניים חוקרים את הדברים במיקום הטבעי שלהם, מנסים למצוא משמעות או לפרש את התופעות במונחים שבני האדם משתמשים בהם (עמ' 3).
פעילות סיטואציונית בה חוקרים מנסים לצפות על הדרך בה אחרים צופים במציאות במיקום הטבעי שלהם ולמצוא לכך פרשנות ומשמעות.
המחקר תר אחר משמעות ולא מחפש קשר סיבתי כמו מחקר כמותי. הפעולה האנושית כפעולה סימבולית שיש לפרשה.
"המחקר החברתי אינו מחפש הסברים סיבתיים לתופעות ואינו חותר לגילוי ההתנהגות, כי אם תר אחר משמעות. הפעולה האנושית נתפסת כפעולה סימבולית: היא סמל, סימן למשהו ואי לכך השאלה היא מהו המסר שלה". (שלסקי ואריאלי, עמ' 29-30)
2 פרדיגמות למחקר
פוזיטיביזם
א. המדע האמפירי אינו רק צורת ידע, אלא המקור היחידי לידע פוזיטיבי על העולם.
ב. כוונת הפוזיטיביזם היא לטהר את תודעתם של בני האדם מאמונות טפלות, מיסטיציזם וצורות אחרות של ידע מדומה.
ג. הפוזיטיביזם מתכוון להחיל את הידע המדעי והפיקוח הטכני על תחומי החברה האנושית: להפוך את הטכנולוגיה לגאומטרית, מכנית או כימית, אלא בראש ובראשונה לפוליטית ומוסרית.
פרדיגמה פוזיטיביסטית- פרדיגמה (ביוונית תבנית) היא דרך מחשבה או מערכת הנחות שבעינייננו מהווה שיטת מחקר. הפרדיגמה הפוזיטיביסטית מניחה שישנה מציאות אבסולוטית- אובייקטיבית ושיש לנו יכולת לזהות ולמדוד אותה באמצעות כלים מדעיים של ניתוח סטטיסטי (תחומי הפיזיקה, מתמטיקה, הנדסה וכו'). מטרתה לנבא את העתיד ולנתח את המציאות ויש ניסיון להכיל אותה גם על מדעי החברה.
יחס אל המציאות הנחקרת: יש אמת אחת וניתן להבין אותה דרך הכלים האובייקטיביים. החוקר מגיע עם השערת אפס ומנסה להפריך אותה.
עמדת החוקר: אובייקטיבית. זהותו לא משפיעה על התוצאה החברתית, המבחנים הם סטנדרטיים והניתוח הוא סטטיסטי או מתמטי.
דרכים למציאת ידע: התבוננות על התופעה מבחוץ, ניסוי, תנאים מלאכותיים, שליטה בשדה, השערת אפס.
שיטות מחקר נגזרות
תצפיות ומדידה מדויקת
ניסוי
איסוף מידע ע"י שאלונים סגורים, סקרים
שימוש רב בנתונים סטטיסטיים קיימים

הפרדיגמה הפרשנית
הפרשנית מדגישה את פעולות הגומלין של בני אדם כיחידים המעצבים סדר חברתי ביניהם בחיי היום- יום ויוצרים בהם דפוסי שגרה. כיצורים תבוניים הם עושים זאת על בסיס המשמעויות שהם מעניקים לפעולותיהם ולפעולות זולתם, תוך שהם מקיימים משא ומתן ביניהם ומנסים לעצב הגדרות מצב משותפות. האדם החברתי נתפס כסובייקט פעיל- סוכן חברתי- המבנה את הסדר החברתי על תפיסותיו ותוך פעולות גומלין עם סובייקטים אחרים (מקיים יחסים אינטר- סובייקטים), ולא כאובייקט של סדר חברתי נתון ללא הגדרה ברורה של מקורות העוצמה המפעילים אותו. המושגים המרכזיים הרווחים בניתוחים החברתיים של הנמנים על אסכולה זו הם "פעולה", "משמעות", "תהליך", "משא ומתן", "הגדרת מצב", ו"הבנייה חברתית". זאת בניגוד לפרדיגמה הפוזיטיביסטית (שייצוגה המובהק ביותר בסוציולוגיה הוא באסכולה הפונקציונליסטית) שהדגישה מושגים כמו "מבנה", "פונקציה", "מוסד", "מערכת", "קונצנזוס" ו"נורמות" בניתוח הסדר החברתי.
המציאות נתפסת אפוא באופן סובייקטיבי, על פי עולם המושגים של הפועל המתבונן בעולם וחווה אותו, על בסיס תרבות מסויימת ועל פי מושגיה וערכיה. "העולם נמצא אי שם, אין לך תיאורים על העולם. רק תיאורים של העולם יכולים להיות אמיתיים או שיקריים, אך העולם לכשעצמו, כל חומר כשהוא אינו נתמך בפעילויותיהם המתארות של בני אדם" (שם:53). תפיסת המציאות היא הבניית המציאות. כל עוד תפיסה זו "פועלת", כלומר משכנעת את חברי אותה תרבות ביכולתה להסביר את התופעות ולהצדיק את הפעולות הנובעות ממנה על פי ערכיה המוסריים, וכל עוד היא הופכת למקובלת, היא התפיסה ה"נכונה".
פרדיגמה פרשנית / קונסטרוקטוביסטית- מדגישה את פעילות הגומלין של בני אדם המנסים לייצר הגדרות מצב משותפות. החוקר מנסה לראות את הדברים מנקודת מבטו של הסובייקט. הפרדיגמה מבקשת לחלץ את המשמעות הסובייקטיבית שאנשים נותנים לסיטואציה מסויימת.
קונסטרוקטוביזם משום שאין מציאות אחת, ישנם כמה כוחות שמשפיעים על המציאות
יחס אל המציאות: מציאות סובייקטיבית, הבנת ההקשר כבסיס להבנת התופעה, הבנייה חברתית של המציאות, פרשנות.
היחס בין היודע למושא הידע: ישנו קושי להפריד בין החוקר למושא החקירה, המחקר הוא תלוי פרספקטיבה וסובייקטיביות היא חיונית להבנה.
דרכים למציאת ידע: להתבונן, להקשיב, לדבר, להשתתף, הימנעות מהנחות מוקדמות. לחוות את המציאות מהשטח ללא תפיסה סדורה מה אמור לקרות ולהיות רגיש כדי להבין את הסיטואציה עצמה.
שאלות מחקר
השאלות האיכותניות הינן רחבות Open Ended כדי לאפשר שינויים והבחנות בהן תוך כדי המחקר, הן שמות דגש על השטח, הבניית המציאות בשטח ולעיתים על החוויה של בודדים וקבוצות.
בחירת נושא
1. שיהיה לנו אישית מעניין לחקור אותו.
2. נושא שנראה לנו חשוב לחקירה.
3. יכולת לחקור – נגישות לנושא הן מבחינת יכולתנו להיכנס לשדה והן להבינו.
4. הקיף ומורכבות הנושא סבירים.
5. מעורבות רגשית איננה חזקה אל מול הנושא.

תהליך איסוף הנתונים

התהליך בעיקר במחקרי שדה ארוך ומתמשך, ההנחה שאנו רוצים לחקור תהליך מתפתח.
במהלך המחקר חל תהליך של צמצום והתמקדות בנושאי המחקר.
סיום איסוף הנתונים – לאחר ששהינו בשדה תקופה מספקת להבנת מחזור של התרחשויות, אספנו די חומר ולא מתווסף לנו מידע חדש.

דוגמאות מהחיים- כמותי מול איכותני
פוזיטיביזם קונסטרוקטיביזם
מד טמפרטורה סרגל למדידת כאב- למרות שהסולם עצמו הוא כמותי, התשובה עצמה היא סובייקטיבית
טמפרטורה- מה הטמפרטורה בעפולה, בית שאן וכו' עומס חום- סובייקטיבי, כל אחד חווה את זה אחרת. הבדלי גיל, מין וכו'
ניצחון בכדורגל ניצחון בהתעמלות אמנותית- מהימנות בין שופטים מושפעת מדברים כמו יום התחרות, זהות תרבותית ועוד.
ניצחון בבחירות ניצחון בעימות בחירות
מבחן אמריקאי שאלה פתוחה
הצבעת הצופים ב"כוכב נולד" חוות דעת שופטים ב"כוכב נולד"

ראיונות

בעקרון קיימות שלוש צורות עיקריות לביצוע ראיון
1. ראיון סטנדרטי מובנה – מבוסס על שאלות רבות מובנות מראש וסגורות – מאפיין את השיטה הפוזיטיביסטית, החוקר מחבר את השאלות בהתאם ל"הגיון" שלו, דהיינו מכתיב את עולם התוכן דרך השאלות ואת גיוונו של העולם דרך התשובות.
2. ראיון מובנה בחלקו – החוקר שואל שאלות ששייכות לנושא ומוגדרות בהתאם לשאלת המחקר אולם יש מקום לגיוון השאלות תוך כדי הריאיון.
3. ראיון פתוח שאינו מובנה – שיחה, דיאלוג בין שניים ללא הגדרה מראש של הנושאים עליהם תתמקד השיחה….