סיכום קורס טעמי המצוות במחשבה היהודית

טעמי המצוות במחשבה היהודית – סיכום הקורס

תוכן עניינים

האם יש טעמים למצוות 1
שאלות היסוד 1
טעמי המצוות במחשבת חז"ל 3
תורת חז"ל: דעות שונות 3
חשיבות קבלת העול – עיקר המצווה היא למי שהצטווה בה 4
טעמי מצוות המובאים בדברי חז"ל, ואופיים 5
טעמי המצוות במשנת רס"ג 9
היישוב היהודי בבבל: סקירה היסטורית 9
המרכז היהודי והתורני בבבל 9
תקופת הגאונים 654 1040 (450 שנה) 11
ר' סעדיה גאון 13
המאבק בראש הגולה 14
תחומים בהם עסק בכתיבתו הספרותית 14
המאבק בקראות 14
מניין מצוות וקיטלוגן 16
רס"ג: הגות ופילוסופיה יהודית 16
מצוות שכליות ושמעיות 18
הפילוסופיה היהודית בימי הביניים – מבוא 20
ספרד: בין הסהר לצלב 20
הקהילה היהודית בספרד: תור הזהב 21
ריה"ל: רקע מדיני 21
טעמי המצוות במשנת ריה"ל 23
ר' יהודה הלוי: ביוגרפיה 23
טעמי המצוות במשנת ראב"ע 25
טעמי המצוות 25
לסיכום: 26
טעמי המצוות במשנת הרמב"ם (ח"א) 29
פתיחה 29
הרמב"ם – סקירה וביוגרפיה 29
חיבורי הרמב"ם – רקע כללי 34
טעמי המצוות במשנת ר' יצחק אברבנאל 39
טעמי המצוות בחכמת הקבלה 43
דוגמאות 44
טעמי המצוות במשנת רש"ר הירש 45
רקע היסטורי 45
תנועת ההשכלה 45
רעיון הסמל 47

האם יש טעמים למצוות

'חוק' הוא כלל שמטרתו אירגון חיי החברה. מקובל להבחין בין 'חוק טבעי' ל'חוק מדיני'. בהגדרה כוללנית, החוק הטבעי מבטא הסכמה חברתית לא כתובה, כגון האיסור לגנוב, לרצוח או לקיים יחסי עריות. יש להעיר, שהחוק הטבעי עשוי להיות שונה בתקופות שונות ובמדינות שונות, לדוגמא: היו מקומות בהם אונס הכלות בליל חתונתן נחשב כזכותו הטבעית של השליט, ובמקומות אחרים נוהגים לאכול בני אדם.
החוק המדיני מציין תקנה מפורשת שנועדה להסדיר את הסדר הציבורי ואת קיום החברה: גביית מיסים, חוקי תקציב, כללי התנועה, חוקי תכנון ובנייה, חוקים בנוגע לרעש, ועוד ועוד. פעמים רבות, בוחרת החברה להסדיר נושאים הכלולים ב'חוק הטבעי', לפרט אותם ולקבוע להם עונשים. לדוגמא: ברור שאסור לגנוב; האם מותר לקבל שוחד במעטפות? האם להכריח מישהו למכור זו גניבה? מה העונש על גניבה? ועוד.
תוקפו של החוק המדיני נובע מקיומה של רשות שלטונית בעל תוקף. במידה ורשות זו מתבטלת, כגון בזמן מהפכה, עשויה לשרור אנרכיה, ובהתייצבות משטר חדש, הוא עשוי לאשרר חוקים או לתקן תקנות חדשות.
המושג הדתי 'מצוה' מניח את קיומו של מְצווֶה, ובלעדיו אין למצווה משמעות. ברי, שחלק מן המצוות חופפות את החוק הטבעי, אך התוקף הדתי של המצווה נובע מקיומו של המצווה.