עבודה סמינריונית בחינוך: טיפוח חשיבה בשיח ההוראתי – חשיבה ביקורתית על פרסומות – כולל מערכי שיעור!

טיפוח חשיבה בשיח ההוראתי – חשיבה ביקורתית על פרסומות

תוכן עניינים

1. מבוא 3
2. רקע תאורטי 5
2.1. התוכן הנלמד 5
2.1.1. פרסום 5
2.1.2. פרסום ואידיאולוגיה 6
2.2. אופן הלימוד 7
2.2.1. תפקודי חשיבה 7
2.2.2. שילוב תפקודי החשיבה בתכנית ההוראה 7
3. יחידת ההוראה 9
4. רציונל 18
4.1. המטרות הכלליות של יחידת הלימוד 18
4.2. המטרות של כל אחד מששת השיעורים המרכיבים את מערך זה 18
5. מקורות ביבליוגרפים 23

1. מבוא

העבודה הנוכחית עוסקת בבניית מערך הוראה שנועד לפיתוח חשיבה ביקורתית ויצירתית בקרב תלמידים. מטרה זו תושג דרך התייחסות לתת-סוגת הפרסומות, אתה נפגשים התלמידים מדי יום ביומו, ובפרט לאופן שבו פרסומות אלו מעצבות את האידיאולוגיה של התלמידים והצופים.
מערך ההוראה שיוצג בעבודה זו עוסק בשני אופני חשיבה משמעותיים:
(א) החשיבה הביקורתית, המורכבת ממגוון מיומנויות המאפשרות לפרט לבצע הערכה אנליטית של טיעונים שונים ולבחון אותם באופן רפלקטיבי (גלסנר ואח', 2009).
(ב) החשיבה היצירתית, המאפשרת לפרט לפנות באופן יעיל להפקת תוצר יצירתי, וזאת על ידי התחשבות בגורמים שונים ותלות במניעים פנימיים (גלסנר ואח', 2009).
אופני חשיבה אלו, הנחשבים כמיומנויות חשיבה מורכבות, נתפסים על ידי גישת השילוב להוראת החשיבה (Infusion Approach) כמהותיים ליצירת למידה יעילה ומשמעותית המקדמת את פיתוח האינטליגנציה של התלמידים. לפי גישה זו, על המורה לנקוט בטכניקות דידקטיות בכדי לקדם את הכנסת הליכי החשיבה לתוך המרחב הלימודי. טכניקות אלו כוללות את יצירת התנאים מוקדמים הנדרשים לחשיבה, את לימוד מיומנויות החשיבה ודיון באופני החשיבה השונים (Costa, 2001).
ניתן ליישם מיומנויות אלו בתוכן הפרסומי אליו נחשפים התלמידים מדי יום ביומו. לפי זאבי (2009), פרסום ופרסומות, שמטרתם העיקרית להשפיע על התנהגותו של האחר, הנם חלק בלתי נפרד מן התרבות המודרנית ומן השיח הציבורי (זאבי, 2009). לצורך מילוי מטרה זו, מיישמים בפרסום טכניקות שכנוע שונות ומגוונות, המסתמכות ברובן על אמצעיים חזותיים. אחד ממאפייניו המרכזיים של הפרסום, הוא השימוש הרב במידע חלקי או לא מדויק, באופן הדורש מן הצופה ביקורת זהירה (כהן, 2007). מאפיין חשוב נוסף של סוגה זו, היא היותה מוכוונת פעמים רבות לקהל צעיר, הרגיש יותר להשפעתן (Büttner et al., 2014).
עם זאת, בעוד שמטרתן העיקרית והמוצהרת של הפרסומות היא למכור מוצרים, Akyol & Oral (2012) טוענים, שמכיוון שתכנים פרסומיים מכילים התייחסויות ישירות לייצוגים של יחסים חברתיים ותרבותיים, החשיפה אליהן משפיעה גם על הייצוג הקוגניטיבי של הצופה, קרי, על האופן שבו הצופה בונה את העולם הסובייקטיבי שלו (Akyol & Oral, 2012). למיש (2000), רואה בשיקופו המעוות של התוכן הפרסומי את החברה, ככלי המדגיש אידיאולוגיות מרכזיות בחברה, ובפרט את אותן אידיאולוגיות המשמשות את התוכן השיווקי אותו מעוניין להעביר הפרסומאי (למיש, 2000). כך, תלמידים שאינם מצוידים במיומנויות הקונטיביות הנדרשות על מנת לבחון את המסרים אליהם הם נחשפים בפרסומות, מושפעים באופן משמעותי יותר על ידי התכנים האידיאולוגיים המועברים בהן (Büttner et al., 2014).
בעקבות האמור לעיל, במרכזה של עבודה זו תוצג יחידת ההוראה שתעסוק בפיתוח חשיבה ביקורתית ויצירתית בקרב תלמידים מכיתה י"א באמצעות החשיפה והבחינה של תוכן פרסומי.
בפרק זה של העבודה, הוצגו נושא העבודה והקשרה הרחב. להלן חלקיה הבאים של העבודה: הפרק הבא הנו פרק הרקע התיאורטי, בו ייסקר הרקע התיאורטי והמחקרי הרלוונטי לעבודה. בהמשך, תוצג יחידת ההוראה הנמצאת במרכז העבודה הנוכחית, ולאחריה הרציונל שעל בסיסו נכתבה.