עבודה סמינריונית במשפטים: דיני המתת חסד – המתת חסד אקטיבית ופאסיבית בדין הישראלי ובמשפט המשווה

[שם המוסד האקדמי]
[שם הפקולטה / מסלול]

עבודה סמינריונית בנושא:

דיני המתת חסד: המתת חסד אקטיבית ופאסיבית בדין הישראלי ובמשפט המשווה

מגיש:
ת.ז.
המרצה:
תאריך:

תוכן העניינים

1. מבוא 2
2. יחס הדין הישראלי להמתת חסד 4
2.1. הוצאת חולה מחזקת הרוצה בחיים 8
2.2. שלבי המתת החסד 12
3. מה בין המתת חסד אקטיבית לפסיבית 15
4. ביקורת על הדין הישראלי 19
5. השוואה למצב בחו"ל 23
5.1. עבירת שידול להתאבדות והריגה 23
5.2. המתת חסד פאסיבית או אקטיבית 24
6. סיכום 29
7. רשימת מקורות 32

1. מבוא

בשנים האחרונות, התפתחות הטכנולוגיה הרפואית בעולם המערבי הביאה להארכת תוחלת החיים, הן בשל מניעת מחלות והן כתוצאה מהארכת חייהם של חולים במחלות סופניות. על אף יתרונותיה הרבים של הרפואה המודרנית, לא תמיד הארכת משך החיים מאפשרת גם שיפור של איכות החיים. לעיתים ההפך הוא הנכון – במצבים מסוימים, הארכת משך החיים מביאה עימה סבל רב.
סוגיית החולה הנוטה למות בעייתית ממספר סיבות. ראשית, הארכת החיים בכל מחיר מביאה עמה לעיתים סבל לנוטים למות, מהפרעות שונות בתפקוד של איברים שונים, מכאב פיזי, מתפקוד שכלי לקוי, ומסבל גופני ונפשי חמור. שנית, מרבית האנשים כיום מתים בבתי חולים, ולא בסביבה המוכרת להם. שלישית, אנשים רבים מעורבים בטיפול בחולה הנוטה למות, והם מייצגים השקפות שונות בנוגע למה ראוי ונכון לעשות.
עם התקדמות הרפואה, נפתחה בפני החולים גם האפשרות לבקש מאנשים הקרובים אליהם או מהרופאים המטפלים בהם לשים קץ לייסוריהם בדרך מלאכותית (המתת חסד אקטיבית), או באמצעות מניעת טיפול (המת חסד פאסיבית). אפשרות זו של המתת החסד נמצאת על סדר היום הציבורי מזה שנים רבות, וזוכה לתהודה רחבה.
למרות הפן ההומניטארי, ועל אף תמיכת הציבור ההולכת וגוברת, המתת חסד אקטיבית נחשבת אסורה לפי החוק כמעט בכל המדינות המערביות. בנוסף, כמעט בכל המדינות משתווה המתת החסד לעבירת רצח, ובכלל זה בישראל.
התייחסותו של הדין הישראלי לסוגית המתת החסד נקבע בשני חלקים. בתחילה בהתפתחות פסיקתית הנקבעת ממקרה למקרה ברוח המשפט המקובל (common law) וביצירה משפטית קלאסית, ובצורת חקיקה ספציפית לנושא בצורת חוק החולה הנוטה למות תשס"ו- 2005. שתי הדרכים הללו שואבות מן ההלכה היהודית, וברות השוואה לדין הנהוג במדינות נוספות.
ברוח זו עבודה זו תבחן – א) מהי גישתו הכללית של הדין הישראלי להמתת חסד ברמת הפסיקה והחקיקה; ב) כיצד גישה זו נבדלת ביחסה להמתת חסד אקטיבית ולהמתת חסד פאסיבית ו-ג) מה הן נקודות הדמיון והשוני בין הדין המקובל בחו"ל והדין הישראלי בסוגיית המתת החסד.
סוגיות אלו יבחנו ע"י סקירה של מאמרים העוסקים ביחסו של הדין הישראלי להמתת חסד, בראי הפסיקה והחקיקה בדין הישראלי וע"י סקירת הדין הרלוונטי בארה"ב, אנגליה והולנד והשוואתו לדין הישראלי.