עבודה סמינריונית במשפטים: תפקיד חתימת היד בעסקאות צרכניות – פסיכולוגי או משפטי?

[שם המוסד האקדמי]
[שם הפקולטה / מסלול]

עבודה סמינריונית בקורס:
[שם הקורס]

בנושא:

אפקט החתימה: האם תפקיד חתימת היד בעסקאות צרכניות הוא פסיכולוגי או משפטי?

מגישה:
ת.ז.
המרצה:
תאריך:

תוכן העניינים

1. מבוא 3
2. הדין המצוי 4
2.1. הגדרת המושגים "עסקה צרכנית" ו"חתימה" 4
2.2. העסקה הצרכנית בחקיקה 6
2.3. תפקידה של החתימה בחקיקה ובדין 7
2.4. תפקידה של החתימה בעסקאות צרכניות בדין הישראלי 8
3. סקירת ספרות 11
3.1. זהות 11
3.2. הזהות והחתימה – אפקט החתימה 12
3.3. החלטות צרכניות 13
3.4. התנהגות צרכנית וזהות 14
3.5. גורמים המשפיעים על ההתנהגות הצרכנית 14
3.6. אפקט החתימה בצרכנות 16
4. הדין הרצוי 17
4.1. הבחינה האינטגרטיבית של הדין המצוי וסקירת הספרות הפסיכולוגית 17
4.2. נקודות הדורשות שינוי בדין הקיים 19
4.3. נקודות לשימור בדין הקיים 21
4.4. סיכום 22
5. ביבליוגרפיה 23
5.1. מאמרים 23
5.2. פסיקה 24
5.3. חוקים 25

1. מבוא

העבודה הנוכחית תעסוק בנושא עסקאות צרכניות ובתפקידה של החתימה בעסקות אלו. באופן חברתי, החתימה נתפסת כבעלת משמעות רבה. היא משמשת בכדי לתת תוקף למסמכים ולהיכנס להתחייבויות משמעותיות, ואף נמצאה כמשפיעה על התנהגות החותם (Kettle & Haubl, 2011). עם זאת, בחקיקה הישראלית, ובפרט בחקיקה הקשורה לעסקאות צרכניות, כמעט ואין התייחסויות לחתימות. כך למשל אין בחוק החוזים התייחסות לצורך בחתימה, והחוזה כולו אף אינו חייב להיות כתוב (חוק החוזים (חלק כללי), 1973, סעיף 23).
לאור פער זה עולה שאלת המחקר המנחה את העבודה, והיא האם תפקיד חתימת היד בעסקאות צרכניות פסיכולוגי או משפטי?
מתוך שאלה זו תימשך ביקורת על תפקיד החתימה בדין הישראלי, על נקודות בהן ראוי לשנות את מעמדה החוקי של החתימה ונקודות בהן ראוי לשמר את מעמדה החוקי של החתימה.
לצורך מטרה זו, תסתמך העבודה הנוכחית על בחינת החקיקה ופסקי הדין הנוגעים למעמדה החוקי של החתימה (פרק הדין המצוי של העבודה), ועל סקירת הספרות המחקרית העוסקת בתפקידה הפסיכולוגי של החתימה (פרק סקירת הספרות של העבודה). לאחר מכן, תוצג בחינה אינטגרטיבית של הדין המצוי לאור סקירת הספרות, ויימשכו ממנה מסקנות (פרק הדין הרצוי של העבודה).