עבודה סמינריונית: היבטים רגשיים בהקשרי שפה: רכישת שפה שנייה שהיא שפת הרוב, בקרב מיעוטים: המקרה של המיעוט הערבי בישראל – כולל שאלונים!

היבטים רגשיים בהקשרי שפה:

רכישת שפה שנייה שהיא שפת הרוב, בקרב מיעוטים: המקרה של המיעוט הערבי בישראל

מגישה:
ת.ז.
בהנחיית:
תאריך:

תוכן העניינים

1. מבוא 3
2. סקירת ספרות 4
א. דו לשוניות ורכישת שפה שנייה 4
ב. השפה הערבית והמיעוט הערבי בישראל 7
ג. שפה, זהות ועמדות 9
3. שיטת המחקר 13
א. משתתפים 13
ב. כלים 13
ג. הליך 14
4. ממצאים 15
5. דיון ומסקנות 17
ביבליוגרפיה 19
נספח א': שאלון עמדות 21
נספח ב': קלות רכישת השפה 22

1. מבוא

מחקר זה יעסוק בנושא של רכישת עברית כשפה שנייה, במגזר הערבי בישראל. השפה הערבית היא שפת האם של כ-18 אחוז מהאוכלוסייה בישראל. זוהי השפה השנייה המדוברת ביותר בישראל, והיא מהווה שפה רשמית בישראל לצד השפה העברית (Ben-Rafael, Shohamy, Amara, & Trumper-Hecht, 2006).
לרוב, אדם שנולד לחברה בה לשון האם שלו זהה ללשון השולטת בקהילה, נוטה לשאוף לשליטה מלאה בשפה, הן בכתיבה והן בדיבור. לעומתו, מי שנולד בחברה בה שפת הרוב שונה משפת אימו, לא בהכרח יחתור לשלמות (אולשטיין ונסים-אמתי, 2008). למרות הנאמר, הרוב המוחלט של ערביי ישראל באים במגע עם האוכלוסייה היהודית, ועליהם לשלוט בשפה היטב (Ben-Rafael et al., 2006).
העמדות והמוטיבציות של האדם הם מנבא חשוב להצלחתו בלמידת שפה שנייה (Ushida, 2005). בעקבות כך, אבקש לבחון כיצד משפיעות העמדות והרגשות של האדם כלפי השפה השנייה על רכישתה, תוך התייחסות לקשיים ולאתגרים שבתהליך רכישת השפה השנייה. אתמקד במקרה של המיעוט הערבי בישראל, ששפת אימו היא ערבית, אך נולד וחי במדינה שבה שפת הרוב היא עברית.
השערת המחקר היא כי העמדות כלפי השפה השנייה משפיעות על איכות וקלות רכישת השפה. העמדות כלפי השפה וקלות הרכישה יימדדו באמצעות שאלונים, ואיכות השפה תימדד באמצעות הישגים בשפה כפי שהם באים לידי ביטוי בציון במקצוע העברית בבית הספר. נצפה כי נבדקים בעלי רגשות ועמדות שליליים כלפי השפה העברית יתקשו יותר בתהליך רכישת השפה, ויפגינו שליטה נמוכה יותר בשפה ורמת אוריינות נמוכה יותר, בהשוואה לנבדקים בעלי עמדות חיוביות כלפי השפה.
הבנת הגורמים המשפיעים על רכישת השפה בכלל, והקשר בין עמדות לרכישת שפה בפרט, תוכל לסייע לנו להבין את קשייה וחוזקותיה של האוכלוסייה הערבית בישראל, כמו לסייע לשפר את תהליך הרכישה של העברית כשפה שנייה.