על המחיר הריאלי והמחיר הנקוב של סחורות, כלומר על מחירן בעבודה ועל מחירן בכסף: תרגום של הפרק החמישי בספר הראשון של "עושר העמים" מאת אדם סמית

על המחיר הריאלי והמחיר הנקוב של סחורות, כלומר על מחירן בעבודה ועל מחירן בכסף

כל אדם עשיר או עני בהתאם למידה שבה הוא יכול להרשות לעצמו ליהנות מצורכי החיים, מנוחיותיו ומתענוגותיו. אך משהשתרשה חלוקת העבודה כל צורכה, רק חלק קטן מאוד מכל אלה יכולה עבודתו שלו לספק לו. את החלק הגדול בהרבה עליו להפיק מעבודתם של אחרים, והוא יהיה עשיר או עני בהתאם לכמות אותה עבודה שהוא יכול לצוות עליה, או שהוא יכול להרשות לעצמו לקנות. לפיכך ערכה של כל סחורה, בעיני מי שמחזיק בה ואינו מתכוון להשתמש בה או לצרוך אותה בעצמו אלא להחליפה בסחורות אחרות, שווה לכמות העבודה שהיא מאפשרת לו לקנות או לצוות עליה. העבודה, אם כן, היא המידה הריאלית של ערך החליפין של כל הסחורות.

המחיר הריאלי של כל דבר, מה שכל דבר עולה באמת לאדם החפץ לרכוש אותו, הוא העמל והטרחה שברכישתו. מה שכל דבר שווה באמת לאדם שכבר רכש אותו ומבקש להיפטר ממנו או להחליפו בדבר אחר, הוא העמל והטרחה שהוא יכול לחסוך לעצמו ולהטיל על אחרים. מה שנקנה בכסף או בסחורות נרכש בעבודה, בדיוק כשם שנרכש בעבודה מה שאנו משיגים בעמל גופנו שלנו. אותו כסף, או אותן סחורות, אכן חוסכים לנו את העמל הזה. הם מכילים את ערכה של כמות מסוימת של עבודה, ואותה אנו מחליפים במה שנחשב באותה שעה כמכיל את ערכה של כמות שווה. העבודה הייתה המחיר הראשון, כסף הקנייה המקורי ששולם עבור כל הדברים. לא בזהב ולא בכסף, אלא בעבודה, נרכש מלכתחילה כל עושרו של העולם; וערכו, בעיני המחזיקים בו והמבקשים להחליפו בתוצרים חדשים, שווה בדיוק לכמות העבודה שהוא מאפשר להם לקנות או לצוות עליה.

העושר, כדברי מר הובס, הוא כוח. אלא שמי שרוכש רכוש גדול או יורש אותו אינו רוכש או יורש בהכרח שום כוח פוליטי, אזרחי או צבאי. ייתכן שרכושו יספק לו את האמצעים להשיג את שניהם, אך עצם החזקתו של אותו רכוש אינה מקנה לו בהכרח לא את זה ולא את זה. הכוח שהחזקה זו מקנה לו מיד ובמישרין הוא הכוח לקנות שליטה מסוימת בכל העבודה, או בכל תוצרת העבודה, המצויה אותה שעה בשוק. רכושו גדול או קטן בדיוק ביחס להיקפו של כוח זה, כלומר לכמות עבודתם של אחרים, או, וזה היינו הך, לכמות תוצרת עבודתם של אחרים, שהוא מאפשר לו לקנות או לצוות עליה. ערך החליפין של כל דבר חייב אפוא להיות תמיד שווה בדיוק להיקפו של הכוח שהוא מקנה לבעליו.

אך אף שהעבודה היא המידה הריאלית של ערך החליפין של כל הסחורות, אין היא זו שבאמצעותה נאמד ערכן בדרך כלל. לא פעם קשה לקבוע את היחס בין שתי כמויות שונות של עבודה. הזמן המושקע בשני סוגי מלאכה שונים אינו קובע תמיד לבדו את היחס הזה. יש להביא בחשבון גם את מידות הקושי הנסבל ואת מידת הכושר המופעל. שעה אחת של עבודה קשה עשויה להכיל יותר עבודה משעתיים של עיסוק קל; ושעה אחת של התמסרות למקצוע שלמידתו עלתה עשר שנות עבודה, יותר מחודש של חריצות בעיסוק רגיל ופשוט. אלא שאין זה קל למצוא מידה מדויקת לקושי או לכושר. אמנם כשמחליפים אלה באלה תוצרים שונים של סוגי עבודה שונים, נהוג לתת את הדעת על שניהם. אולם ההתאמה אינה נעשית לפי מידה מדויקת כלשהי, אלא בהתמקחות ובמשא ומתן של השוק, לפי אותו מין של שוויון גס שאף שאינו מדויק, הוא מספיק כדי לנהל את ענייני חיי היומיום.

יתר על כן, כל סחורה מוחלפת לעיתים קרובות יותר בסחורות אחרות, ובכך מושווית להן, מאשר בעבודה. לפיכך טבעי יותר לאמוד את ערך החליפין שלה בכמות של סחורה אחרת כלשהי ולא בכמות העבודה שהיא יכולה להניב. גם רוב בני האדם מבינים טוב יותר מה פירושה של כמות מסחורה מסוימת מאשר מה פירושה של כמות עבודה. האחת היא עצם פשוט ומוחשי; השנייה מושג מופשט, שאף שאפשר להבהירו די הצורך, אין הוא טבעי ומובן מאליו באותה מידה.

אולם משחדלים החליפין הישירים והכסף נעשה המכשיר המשותף של המסחר, מוחלפת כל סחורה ספציפית לעיתים קרובות יותר בכסף מאשר בכל סחורה אחרת. הקצב אינו נוהג לשאת את בשר הבקר או בשר הכבש שלו אל האופה או אל מבשל הבירה כדי להחליפם בלחם או בבירה; הוא נושא אותם אל השוק, שם הוא מחליף אותם בכסף, ואחר כך מחליף את הכסף בלחם ובבירה. כמות הכסף שהוא מקבל תמורתם קובעת גם את כמות הלחם והבירה שיוכל לקנות אחר כך. לפיכך טבעי ומובן מאליו יותר בעיניו לאמוד את ערכם בכמות הכסף, הסחורה שבה הוא מחליף אותם במישרין, ולא בכמות הלחם והבירה, הסחורות שבהן הוא יכול להחליפם רק בתיווכה של סחורה אחרת; ולומר שבשר הקצבים שלו שווה שלושה פנס או ארבעה פנס לליטרה, ולא שהוא שווה שלוש או ארבע ליטראות של לחם, או שלושה או ארבעה קווארטים של בירה קלה. מכאן שערך החליפין של כל סחורה נאמד לעיתים קרובות יותר בכמות הכסף מאשר בכמות העבודה או בכמותה של כל סחורה אחרת שאפשר לקבל תמורתה.

ואולם הזהב והכסף, כמו כל סחורה אחרת, משתנים בערכם; לעיתים הם זולים יותר ולעיתים יקרים יותר, לעיתים קל יותר לקנותם ולעיתים קשה יותר. כמות העבודה שכמות מסוימת מהם יכולה לקנות או לצוות עליה, או כמות הסחורות האחרות שתתקבל תמורתה, תלויה תמיד בפוריותם או בדלותם של המכרות המוכרים בעת שנעשים חילופים אלה. גילוי המכרות העשירים של אמריקה הוריד במאה השש עשרה את ערכם …..

תרגום של הפרק:

Smith, A. (2007). Of the Real and Nominal Price of Commodities, or their Price in Labour, and their Price in Money. In: An Inquiry into the Nature and Causes of the Wealth of Nations (pp. 28-40). Lausanne: MetaLibri. (Original work published 1776)