על חלוקת העבודה: תרגום של הפרק הראשון בספר הראשון של "עושר העמים" מאת אדם סמית

על חלוקת העבודה

השיפורים הגדולים ביותר בכוחות הייצור של העבודה, וכן מרבית המיומנות, הזריזות ושיקול הדעת שבהם היא מכוונת או מיושמת בכל מקום, נראים כתולדה של חלוקת העבודה. את השפעותיה של חלוקת העבודה על מכלול פעילותה של החברה קל יותר להבין אם בוחנים כיצד היא פועלת בענפי מלאכה מסוימים. מקובל להניח שהיא מגיעה לשיאה דווקא בענפים זעירים וחסרי חשיבות. ייתכן שאין זה משום שהחלוקה בהם עמוקה יותר מאשר בענפים חשובים מהם, אלא מטעם אחר: באותם ענפים זעירים, שנועדו לספק צרכים קטנים של מספר קטן של אנשים, מספר העובדים הכולל הוא בהכרח קטן, ולעיתים קרובות אפשר לרכז את המועסקים בכל שלבי העבודה באותו בית מלאכה עצמו ולהעמידם בבת אחת לנגד עיניו של המתבונן.

לעומת זאת, בענפי התעשייה הגדולים, שנועדו לספק את צרכיו הגדולים של ציבור גדול, כל שלב ושלב בעבודה מעסיק מספר כה רב של עובדים עד שאי אפשר לרכז את כולם באותו בית מלאכה. לעיתים רחוקות נוכל לראות בבת אחת יותר מן המועסקים בשלב יחיד. משום כך, אף שבענפים כאלה העבודה מחולקת למעשה למספר גדול בהרבה של חלקים מאשר בענפים הזעירים, החלוקה גלויה לעין הרבה פחות, ובהתאם לכך שמו לב אליה הרבה פחות.

ניקח אפוא דוגמה מענף מלאכה זעיר, אך כזה שחלוקת העבודה בו זכתה לתשומת לב רבה: מלאכת ייצור הסיכות. פועל שלא הוכשר לעיסוק הזה (שחלוקת העבודה הפכה אותו למקצוע נפרד), ואינו בקיא בהפעלת המכונות המשמשות בו (שחלוקת העבודה עצמה הביאה קרוב לוודאי להמצאתן), בקושי היה מצליח, גם בשיא חריצותו, לייצר סיכה אחת ליום, ובוודאי לא 20. אבל בדרך שבה מתנהל העיסוק הזה כיום, לא זו בלבד שהמלאכה כולה היא מקצוע מיוחד, אלא שהיא מחולקת לשורה של שלבים, שרובם אף הם מקצועות בפני עצמם. אדם אחד מותח את החוט, אחר מיישר אותו, שלישי חותך אותו, רביעי מחדד את קצהו, חמישי משייף את קצהו העליון כדי שיוכל לקלוט את הראש. הכנת הראש דורשת 2 או 3 פעולות נפרדות, הרכבתו היא עיסוק מיוחד, הלבנת הסיכות היא עיסוק נוסף, ואפילו נעיצתן בנייר היא מקצוע בפני עצמו. כך מחולקת המלאכה החשובה של ייצור הסיכה לכ-18 פעולות נפרדות, שבמפעלים אחדים כל אחת מהן מבוצעת בידי עובד אחר, ואילו במפעלים אחרים אותו אדם מבצע לעיתים 2 או 3 מהן. ראיתי מפעל קטן מסוג זה שהועסקו בו 10 אנשים בלבד, וממילא ביצעו אחדים מהם 2 או 3 פעולות נפרדות. אף שהיו עניים מאוד, ולפיכך צוידו רק בדוחק במכונות הדרושות, הצליחו יחד, כשהתאמצו, לייצר כ-12 ליטראות של סיכות ביום. בליטרה אחת יש יותר מ-4,000 סיכות בגודל בינוני. 10 האנשים האלה יכלו אפוא לייצר יחד יותר מ-48,000 סיכות ביום. כל אחד מהם, המייצר עשירית מ-48,000 סיכות, נחשב אפוא כמי שמייצר 4,800 סיכות ביום. אילו עבדו כולם בנפרד ובאופן עצמאי, ואיש מהם לא הוכשר לעיסוק המיוחד הזה, ודאי שלא היה כל אחד מהם מייצר 20 סיכות ביום, ואולי אף לא סיכה אחת. כלומר, בוודאי לא אחד חלקי 240, ואולי אף לא אחד חלקי 4,800, ממה שהם מסוגלים לייצר כיום בזכות חלוקה ושילוב נאותים של פעולותיהם השונות.

בכל אמנות ובכל ענף מלאכה אחר, השפעותיה של חלוקת העבודה דומות לאלה שבענף הזעיר הזה, אף שברבים מהם …..

תרגום של הפרק:

Smith, A. (2007). Of the Division of Labour. In: An Inquiry into the Nature and Causes of the Wealth of Nations (pp. 8-14). Lausanne: MetaLibri. (Original work published 1776)