פרשת הפנסיה הגרמנית בראי הביקורת החקירתית – ניתוח כשלי בקרה ופיקוח

עבודת סמינריון

ביקורת חקירתית

פרשת הפנסיה הגרמנית בראי הביקורת החקירתית – ניתוח כשלי בקרה ופיקוח

תוכן עניינים

רקע כללי 3
סיפור ההונאה 4
הישות המשפטית הנבדקת 5
המעורבים בביצוע ההונאה 5
הגדרת סוג ההונאה 5
התאמת האירוע למשוואת הפשע 6
אופן החשיפה 7
אופן איתור ההונאה 8
הכשלים והפרצות במערכת הבקרה שאפשרו את ההונאה 10
תיאור נפגעי ההונאה 12
מקומו של הרגולטור בהונאה 13
כימות הנזק 15
הצעה למערך בקרה ונהלי ביקורת לחברה אשר היו מונעים את ההונאה 17
"איך זה נגמר?" 19
דוגמאות ממקרים דומים 21
ביבליוגרפיה 22

מבוא

מטרת עבודה זו היא לחקור את פרשת "הפנסיה הגרמנית", הונאה שבוצעה על ידי עו"ד ישראל פרי. ניתוח מעמיק של עובדות המקרה ונסיבותיו, לצד בחינת דרכי האכיפה שננקטו, יאפשר הבנה יסודית של המקרה ויסייע בהגברת המודעות בקרב העוסקים בענפי החשבונאות למניעה ואיתורן של הונאות. עבודה זו נשענת על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"פ (מחוזי ת"א) 40258/01 מדינת ישראל נ' פרי (24.10.2007)), על פסקי הדין של בית המשפט העליון בערעור ובדיון הנוסף (ע"פ 1784/08 פרי נ' מדינת ישראל (5.2.2009); דנ"פ 2334/09 פרי נ' מדינת ישראל, פ"ד סד(3) 502 (2011)), על הדיווח העיתונאי בזמן ההתרחשות, וכן על ספרות מקצועית ואקדמית בתחום חקר ההונאות והביקורת החקירתית.
עבודה זו בנויה כמהלך מצטבר, מתיאור עובדתי ועד להמלצות מעשיות. תחילה מוצג סיפור ההונאה סקירת התוכנית ומסלולי ההצטרפות, המבנה הארגוני שהקים עו"ד ישראל פרי והשתלשלות האירועים לאורך למעלה מארבעה עשורים – ולצדו מוגדרות הישות המשפטית הנבדקת וזהות המעורבים. בהמשך מסווג האירוע כ"הונאה ניהולית" ונבחנת התאמתו למשוואת הפשע, ככלי לבדיקת התקיימותה של הונאה בארגון.
הפרקים שלאחר מכן עוברים מן התיאור אל הניתוח החקירתי: אופן חשיפת ההונאה בפועל, מול הכלים שבהם יכול היה מבקר חקירתי לאתרה מבעוד מועד כמו סקר פגיעות, איתור נתיב הכסף, משולש ההונאה והמודלים שהתפתחו ממנו, וגילוי שיטת החישוב המופרזת של הפרמיות. על בסיס זה נבחנים הכשלים והפרצות במערך הבקרה שאפשרו את ההונאה, מיפוי נפגעיה הישירים והעקיפים, ומקומם של הרגולטורים, המוסד לביטוח לאומי, משרד האוצר והמפקח על הביטוח, ככשל של שומרי הסף. חלקה האחרון של העבודה עוסק בכימות הנזק מנקודת מבטם של המבצע ושל הנפגעים, מציע מערך בקרה ונהלי ביקורת שהיו עשויים למנוע את ההונאה, סוקר את התפתחות ההסדרה החקיקתית שבאה בעקבות הפרשה ואת סיומם של ההליכים המשפטיים, ומשווה את המקרה לשתי פרשות דומות: פרשת אלן סטנפורד וסוכנות הביטוח "בינה", במטרה לחלץ מסקנות רוחביות למניעת הונאות ולאיתורן.