רכישת כמתים ופרשנותם: הפער בין הניתוח הלוגי-פורמלי לשימוש בשפה הטבעית

רכישת כמתים ופרשנותם: הפער בין הניתוח הלוגי-פורמלי לשימוש בשפה הטבעית

מבוא 1
הכמת כיחס בין קבוצות: המסגרת הפורמלית 2
שמרנות, מונוטוניות והסבר האוניברסלים הסמנטיים 2
מן התנאי הלוגי אל האימות בפועל: המקרה של "רוב" 3
הפער הפרגמטי: האימפליקטורה הסקלרית של "כמה" 4
שני כמתים במשפט אחד: רב-משמעות של תחום ההיקף 6
רכישת הכמתים: מדוע הילד לוגי יותר מן המבוגר 7
ההסבר הראשון: גישה מוגבלת לחלופות הסקלריות 7
ההסבר השני: מגבלות עיבוד ותנאי המשימה 8
ההסבר השלישי: סובלנות פרגמטית והיסק אפיסטמי 8
פרישת הכמת ופרשנות "כל" אצל ילדים 9
סיכום 9
רשימת מקורות 11

מבוא

מילים כמו "כל", "יש", "רוב" ו"כמה" נחשבות זה כמה עשורים למקרה המבחן המובהק ביותר של הממשק בין לוגיקה ובין שפה טבעית. בניתוח הפורמלי המקובל כמת אינו שם עצם ואינו תיאור, אלא ביטוי שמציין יחס בין קבוצות: "כל ‎A‎ הם ‎B‎" אמיתי אם ורק אם קבוצת ה-‎A‎ מוכלת בקבוצת ה-‎B‎, ו"כמה ‎A‎ הם ‎B‎" אמיתי אם ורק אם החיתוך בין שתי הקבוצות אינו ריק (‎Barwise‎ & ‎Cooper‎, ‎1981‎). הגדרות אלה מדויקות, ניתנות לבדיקה ומאפשרות לגזור תחזיות מדויקות בדבר יחסי גרירה בין משפטים. אלא שדוברים אינם מתנהגים כפי שההגדרות הללו מנבאות. שומע שנאמר לו "כמה מן התלמידים עברו את המבחן" מסיק כמעט תמיד שלא כולם עברו, אף שמבחינת תנאי האמת הלוגיים המשפט נכון גם במצב שבו כולם עברו (‎Grice‎, ‎1975‎; ‎Bott‎ & ‎Noveck‎, ‎2004‎).

הפער הזה הוא נקודת המוצא של הסקירה. חשוב להבחין בין שתי רמות תיאור שאין לערבב ביניהן. הרמה הפורמלית עוסקת בשאלה מהם תנאי האמת של המשפט ובאילו תכונות לוגיות הכמת מתאפיין, והיא אינה מתחייבת מראש לשום טענה בדבר האופן שבו מוח אנושי מחשב את המשמעות הזאת בזמן אמת (‎Hackl‎, ‎2009‎). הרמה הפסיכו-בלשנית עוסקת בשאלה כיצד דוברים מאמתים משפט כמותי מול מצב עניינים, אילו משאבים קוגניטיביים הם מגייסים לשם כך, ומתי הם מוסיפים למשמעות המילולית העשרה פרגמטית שאינה מתחייבת ממנה (‎Lidz‎, ‎Pietroski‎, ‎Halberda‎, & ‎Hunter‎, ‎2011‎). מחקר הרכישה הוא הזירה שבה שתי הרמות מתנגשות בחדות רבה במיוחד, משום שילדים צעירים נוטים לפרש כמתים באופן קרוב יותר להגדרה הלוגית מאשר מבוגרים, ולכן הם נראים לכאורה לוגיים יותר מהם (‎Noveck‎, ‎2001‎; ‎Papafragou‎ & ‎Musolino‎, ‎2003‎).

הסקירה בנויה בחמישה חלקים. תחילה מוצגת המסגרת הפורמלית של תורת הכמתים המוכללים ונדונות תכונותיהם הלוגיות של הכמתים ומשמעותן להסבר האוניברסלים הסמנטיים. לאחר מכן נבחן המעבר מן התנאי הלוגי אל האימות הקוגניטיבי בפועל, דרך המקרה של הכמת "רוב". בהמשך נדון הפער הפרגמטי בין "כמה" ל"כל" והוויכוח על מעמדה של האימפליקטורה הסקלרית. לאחר מכן נבחנת רב-משמעות תחום ההיקף בין שני כמתים במשפט אחד. לבסוף נסקר מחקר הרכישה וההסברים המתחרים לנטייתם של ילדים לפרשנות הלוגית.