שאלות אמריקאיות בסדר דין אזרחי – עם תשובות!

שאלה 1: במסגרת הדיון בבג"ץ הולצמן, השופט שטיין סירב לדון בבקשת העותר למתן נימוקים להחלטה בעניין ההוצאות. מהו הבסיס המרכזי לעמדתו של שטיין, המאפיין אותו כפורמליסט?
א. המשטרה פעלה בתום לב ועל בסיס הערכות מצב ביטחוניות משתנות ולכן אין מקום להטיל עליה הוצאות נוספות מעבר לאלו שנפסקו.
ב. קיימת חזקת תקינות מנהלית המונעת מבית המשפט להתערב בהחלטות הנוגעות לסדרי דין אלא אם הוכח פגם מוסרי חמור בפעולת הרשות.
ג. עקרון סופיות הדיון קובע כי משעה שניתנה החלטה, אין לבית המשפט סמכות לשוב ולדון בה.
ד. העותר לא הוכיח כי נגרם לו נזק כלכלי ממשי או פגיעה בזכויות יסוד המצדיקים פתיחה מחודשת של הדיון בתיק לאחר חתימת השופטים.

שאלה 2: מהי הגישה המקובלת במשפט הישראלי בנוגע ליחס שבין הדין המהותי לדין הדיוני (סדרי הדין), וכיצד היא באה לידי ביטוי בתהליך החקיקה?
א. הדין הדיוני והמהותי הם שווי מעמד לחלוטין מבחינה נורמטיבית, ולכן כל שינוי בתקנות סדר הדין האזרחי מחייב אישור בוועדת החוקה של הכנסת.
ב. הדין הדיוני גובר על הדין המהותי במקרה של סתירה חזיתית, שכן הפרוצדורה היא שקובעת את גבולות היכולת לממש את הזכות בבית המשפט.
ג. הדין המהותי הוא העיקר והדין הדיוני הוא כלי טכני למימושו, ולכן תקנות סדר הדין מותקנות על ידי שר המשפטים ללא צורך באישור הכנסת.
ד. הדין הדיוני הוא זה שיוצר את הדין המהותי בפועל, ולכן אין להחיל תקנות סדר דין חדשות על הליכים משפטיים שהחלו תחת התקנות הישנות.

שאלה 3: על פי ניתוח "האדם הרציונלי" והערכת תוחלת התביעה המוצגת בסיכום, באילו נסיבות יבחר תובע פוטנציאלי להגיש תביעה אזרחית?
א. בכל מקרה שבו סכום התביעה המקורי גבוה משמעותית מסך כל העלויות המשוערות של ניהול ההליך, כולל שכר טרחת עורכי דין ואגרות בית משפט.
ב. כאשר מכפלת סכום התביעה בסיכויי ההצלחה והגבייה גבוהה מהעלויות הכרוכות בניהול ההליך.
ג. רק במצבים שבהם סיכויי התביעה עומדים על מעל 51%, ללא קשר לגובה העלויות הצפויות או לסכום הפיצוי המקסימלי שבית המשפט עשוי לפסוק.
ד. כאשר תוחלת ההפסד של הנתבע נמוכה מתוחלת הרווח של התובע, מצב המבטיח לשני הצדדים הגעה לפשרה מהירה בטרם הגשת כתבי הטענות.

שאלה 4: במאמרו של גלנטר על "שחקנים חוזרים" מול "שחקנים חד-פעמיים", מהו היתרון האסטרטגי המרכזי של השחקן החוזר בניהול הליטיגציה לאורך זמן?
א. השחקן החוזר נהנה תמיד ממשאבים כלכליים בלתי מוגבלים המאפשרים לו להתיש את השחקן החד-פעמי באמצעות הגשת בקשות ביניים רבות ומיותרות.
ב. השחקן החוזר מחויב לניצחון מוחץ בכל תיק ספציפי כדי לשמור על המוניטין המקצועי שלו מול המערכת המשפטית ושופטי בית המשפט השונים.
ג. השחקן החוזר יכול לוותר על הצלחה בתיק ספציפי כדי להשפיע על יצירת תקדים משפטי לטווח ארוך.
ד. השחקן החוזר מכיר את השופטים באופן אישי ובכך הוא יכול לבצע "פורום שופינג" יעיל יותר ולוודא שהתיק יידון בפני מותב הנוח לאינטרסים שלו.

שאלה 5: תובע מגיש תביעה לסילוק יד ממקרקעין ובמקביל תובע פיצויים כספיים בסך 3 מיליון ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לו. מהי הערכאה המוסמכת לדון בכך לפי הלכת "לוי נ' עקריש"?
א. בית משפט השלום ידון בשני הסעדים מכוח "הלכת הסעד הטפל", שכן סילוק היד נחשב לעיקר התביעה והפיצויים נגזרים באופן ישיר מהפרת זכות ההחזקה.
ב. בית המשפט המחוזי ידון בשני הסעדים במאוחד, שכן סכום התביעה הכספי גבוה מ-2.5 מיליון ש"ח והוא מהווה את העניין המהותי והמרכזי עבור התובע.
ג. התובע רשאי לבחור באיזו ערכאה להגיש את התביעה המאוחדת, ובלבד שישלם אגרת בית משפט לפי הסכום הגבוה ביותר מבין שני הסעדים המבוקשים בתיק.
ד. ככלל יש לפצל: סילוק היד יידון בשלום והפיצויים במחוזי.

שאלה 6: מהו התנאי המהותי שבלעדיו לא ייווצר "השתק פלוגתא" מחייב בין בעלי דין במסגרת הליך משפטי שני?
א. הפלוגתא שהוכרעה בהליך הראשון חייבת להיות שאלה משפטית טהורה בעלת חשיבות ציבורית רחבה ולא שאלה עובדתית הנוגעת רק למערכת היחסים בין הצדדים.
ב. פסק הדין בהליך הראשון חייב להיות פסק דין חלוט שניתן על ידי בית המשפט העליון ומהווה תקדים מחייב עבור כלל הערכאות הדיוניות במדינת ישראל.
ג. ההכרעה בפלוגתא בהליך הראשון הייתה חיונית ונדרשת לצורך ההכרעה הסופית באותו פסק דין.
ד. בעל הדין שנגדו נטען ההשתק חייב להיות זה שזכה בטענה הספציפית הזו במסגרת ההליך המשפטי הראשון, שכן לא ניתן להשתיק צד שהפסיד בטענה.

שאלה 7: במסגרת בקשה לסעד זמני, מהו מבחן "מאזן הנוחות" וכיצד הוא משפיע על החלטת בית המשפט אם להיעתר לבקשה?
א. בדיקת המועד הנוח והיעיל ביותר לשני הצדדים ולבית המשפט לניהול הדיון בתיק העיקרי, על מנת למנוע פגיעה מיותרת בימי עבודה ובעומס השיפוטי הקיים.
ב. השוואה מדוקדקת בין סיכויי התביעה הלכאוריים של המבקש לבין סיכויי ההגנה של המשיב, תוך מתן משקל מכריע לחוזקן של הראיות שהוצגו בשלב מקדמי זה.
ג. ויתור מוחלט על דרישת הראיות לכאורה מצד המבקש בתמורה להפקדת ערובה כספית גבוהה במיוחד שתבטיח פיצוי למשיב במקרה של דחיית התביעה בעתיד.
ד. השוואת הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד מול הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד, תוך בחינת חלופות שפגיעתן פחותה.

שאלה 8: תובע הגיש תביעה כספית וביקש להטיל "עיקול זמני" על נכסי הנתבע. על פי תקנה 103, מה עליו להוכיח מעבר לקיומה של עילת תביעה לכאורית?
א. כי הנתבע כבר ביצע פעולות אקטיביות להברחת נכסים לחו"ל או לאנשי קש מטעמו מיד לאחר שקיבל את ההתראה לפני הגשת התביעה המשפטית כנגדו.
ב. קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על האפשרות לבצע את פסק הדין.
ג. כי סכום הכסף המצוי בחשבון הבנק המעוקל שווה בדיוק לסכום התביעה המופיע בכתב התביעה, ושאין לנתבע נכסים אחרים שניתן להיפרע מהם בסוף ההליך.
ד. שהנתבע מצוי במצב מוכח של חדלות פירעון או קשיים כלכליים מהותיים שאינם מאפשרים לו לעמוד בהתחייבויותיו השוטפות כלפי ספקים ונושים אחרים בשוק.

שאלה 9: מהי המשמעות של "כלל הידיעה" אל מול "כלל ההמצאה" בהקשר של המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד?
א. כלל הידיעה חל רק על תובעים מיוצגים, בעוד שכלל ההמצאה נועד להגן על נתבעים שאינם מיוצגים מפני הטעיה פרוצדורלית מצד עורכי דין מנוסים.
ב. לפי תקנות סדר הדין, המועד נספר אך ורק מיום ההמצאה כדין לכתובת הרשומה, ואין כל משמעות משפטית לידיעה בפועל של הנתבע על קיומו של ההליך.
ג. לפי הפסיקה (פס"ד צמח), ידיעה בפועל עשויה להחליף את חובת ההמצאה לצורך מניין הימים.
ד. כלל הידיעה הוא כלל דיוני שנועד לייעל את עבודת המזכירות, בעוד שכלל ההמצאה הוא צדק מהותי שנועד להבטיח זכות גישה לערכאות לכל אדם.

שאלה 10: כיצד משפיעה הגישה הטיפולית-שיקומית על סדרי הדין בערכאות מיוחדות כמו בית המשפט לענייני משפחה?
א. בתי משפט אלו מחויבים בסדרי דין נוקשים ופורמליים יותר מהרגיל כדי להגן על קטינים מפני הליכים משפטיים ממושכים ובלתי צפויים שעלולים להזיק להם.
ב. שופטים בערכאות אלו אינם רשאים לפסוק הוצאות משפט כנגד צד מאחר שהדבר עלול להעכיר את היחסים העתידיים בין הצדדים ולפגוע בסיכויי השיקום.
ג. לשופט יש שיקול דעת רחב לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות כדי להגיע לתוצאה צודקת.
ד. כל הליך משפטי בבית משפט לענייני משפחה חייב להתחיל בבוררות חובה ללא אפשרות גישה לערכאות השיפוטיות עד למיצוי מלא של הליכי הגישור בקהילה.

שאלה 11: תובע מעוניין להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברה גדולה. מהו התנאי המהותי שעל התובע להוכיח בשלב האישור לפי סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות?
א. כי לכל אחת מחברות הקבוצה נגרם נזק כספי זהה לחלוטין הניתן לחישוב אריתמטי פשוט על ידי המזכירות ללא צורך בשמיעת עדויות מומחים בתחום הכלכלי.
ב. כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות המשותפות לקבוצה יוכרעו לטובתה, וכי התובענה היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.
ג. שהנתבעת היא חברה בעלת משאבים כלכליים משמעותיים המאפשרים לה לשלם את מלוא סכום הפיצוי המבוקש לכלל חברי הקבוצה ללא חשש מקריסה כלכלית.
ד. שהתובע הנציג הוא האדם היחיד מתוך הקבוצה שמוכן לשאת בסיכון האישי של תשלום הוצאות משפט כבדות במקרה שהבקשה לאישור התובענה תידחה על הסף.

שאלה 12: מהו ההבדל המרכזי בין "השתק עילה" לבין "השתק פלוגתא" מבחינת היקף החסימה של ההתדיינות המשפטית השנייה?
א. השתק עילה חוסם תביעה חדשה באותו נושא, בעוד השתק פלוגתא חוסם הכרעה בשאלה ספציפית.
ב. השתק עילה חל רק בין צדדים שהיו יריבים ישירים בהליך הראשון, בעוד שהשתק פלוגתא מחייב זהות מוחלטת וקבועה בין כלל הצדדים המעורבים בשני ההליכים.
ג. השתק פלוגתא מונע באופן גורף הגשת כתב הגנה בכל נושא עובדתי, בעוד שהשתק עילה מונע אך ורק את הגשת כתב התביעה המקורי בערכאה הדיונית הראשונה.
ד. השתק עילה דורש קיומו של ממצא פוזיטיבי ומנומק של בית המשפט בהליך הראשון, בעוד השתק פלוגתא חל אוטומטית גם במקרה של מחיקה טכנית של התביעה.

שאלה 13: במסגרת הליכי "גילוי מוקדם", מהי הסנקציה המרכזית הקבועה בתקנה 60 כלפי בעל דין שלא גילה מסמך רלוונטי שהיה עליו לגלות לפי הצו?
א. הטלת קנס כספי מיידי ומשמעותי לטובת אוצר המדינה בגובה האגרה ששולמה עבור פתיחת התיק, ללא קשר למידת הרלוונטיות של המסמך שהוסתר מהצד השני.
ב. חיוב בעל הדין הסרבן להתייצב לחקירה צולבת על ידי השופט כבר בשלב קדם המשפט ללא נוכחות עורך דינו, על מנת לחשוף את מניעיו להסתרת המידע המבוקש.
ג. איסור על בעל הדין להציג את המסמך כראיה מטעמו בהמשך ההליך, אלא אם קיבל אישור לכך.
ד. העברת נטל ההוכחה בתיק כולו באופן אוטומטי אל הצד שלא גילה את המסמך, ללא קשר לתוכן המסמך עצמו או למידת השפעתו על עילת התביעה המרכזית.

שאלה 14: נתבע המעוניין להעביר תביעה ממחוז תל אביב למחוז חיפה בשל חוסר סמכות מקומית, מתי עליו להעלות טענה זו לפי תקנה 29?
א. בכל שלב משלבי ההליך הדיוני, ובלבד שהדבר נעשה לפני שהחלה שמיעת הראיות.
ב. במסגרת הגשת ערעור על פסק הדין הסופי, שכן סמכות מקומית היא שאלה ציבורית.
ג. בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה.
ד. רק לאחר שהתקיים הדיון המקדמי והצדדים לא הגיעו לפשרה באמצעות מגשר מוסמך.

שאלה 15: מהו הכלל של "לא יעבירנו עוד" הקבוע בסעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט, ומהי התכלית המרכזית העומדת בבסיסו?
א. שופט שהחל לדון בתיק מסוים אינו רשאי להעביר את כתיבת פסק הדין הסופי לשופט אחר באותו מחוז שיפוטי, אלא אם כן נמנעה ממנו היכולת להשלים את המלאכה.
ב. תובע שהגיש תביעה במחוז מסוים אינו רשאי לתקן את כתב התביעה ולהוסיף נתבעים חדשים לאחר שבית המשפט קבע כי הסמכות המקומית בתיק היא סופית ומוחלטת.
ג. בית משפט שאליו הועבר עניין מחמת חוסר סמכות לא יעבירנו שוב, גם אם הוא סבור שהעניין אינו בסמכותו, וזאת כדי למנוע "טלטול" של בעלי הדין בין ערכאות.
ד. אין להעביר מסמכים חסויים שהוגשו במסגרת הליך גילוי מוקדם לעיונו של צד שלישי שאינו חלק מהתיק, מחשש לפגיעה בפרטיותם של בעלי הדין או בסודות מסחריים.

שאלה 16: כיצד מגדיר הסיכום את המושג "סמכות נגררת" לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט, ומהו היקף תחולתה?
א. סמכות של בית משפט מחוזי לדון בתביעות קטנות שנגררו בעקבות תביעה כספית גדולה שהוגשה באותו עניין בין אותם צדדים המעורבים בסכסוך המשפטי הנדון.
ב. סמכות להכריע בשאלה אגבית הדרושה לבירור העניין, גם אם היא בסמכות ייחודית של אחר.
ג. היכולת של תובע לגרור נתבעים נוספים להליך המקורי גם לאחר שהסתיים שלב הגשת כתבי הטענות, וזאת בתנאי שהדבר נדרש לצורך הכרעה שלמה ויעילה בתביעה.
ד. חובת בית המשפט לדון בטענות נזיקיות שנגררו מתוך הליך פלילי שהתנהל נגד אותו נאשם, ללא צורך בהגשת כתב תביעה אזרחי נפרד ותשלום אגרת בית משפט נוספת.

שאלה 17: במסגרת תובענה ייצוגית, מהי "בעיית הנציג" וכיצד בתי המשפט מנסים להתמודד איתה באופן מעשי?
א. החשש הממשי שהנציג לא יצליח לאסוף מספיק ראיות איכותיות בשל חוסר שיתוף פעולה מצד חברי הקבוצה המיוצגת שאינם מרגישים מחויבות להליך המשפטי המתנהל.
ב. הקושי הכלכלי של הנציג לממן את עלויות התביעה היקרות, מצב הנפתר בדרך כלל באמצעות פנייה לקרן ממשלתית ייעודית למימון תביעות ייצוגיות בעלות חשיבות ציבורית.
ג. החשש שהנציג והצדדים יגיעו לפשרה המטיבה איתם אך פוגעת בחברי הקבוצה, ולכן כל הסכם פשרה או הסתלקות מחייבים אישור של בית המשפט לאחר בחינה קפדנית.
ד. המחסור החמור באנשים המעוניינים לשמש כנציגים בתביעות נגד תאגידים, מצב הנפתר באמצעות מתן פטור מלא מתשלום אגרה והבטחת גמול כספי גבוה במיוחד לכל תובע.

שאלה 18: מהו המבחן המרכזי שקבעה הפסיקה (הלכת טובי נ' רפאלי) לקביעת סמכות עניינית בין בית משפט השלום למחוזי?
א. מבחן הסעד – הסמכות נקבעת על פי מה שביקש התובע.
ב. מבחן העילה – הסמכות נקבעת לפי המהות המשפטית של הסיפור המוצג בכתב התביעה המקורי שהוגש.
ג. מבחן השווי הריאלי – בית המשפט מעריך את שווי הנכס ללא קשר לסכום המצוין בכתב התביעה על ידי התובע.
ד. מבחן המורכבות – נשיא בית המשפט מחליט על הערכאה לפי מורכבות השאלות המשפטיות העולות מן התיק.

שאלה 19: מהו המעמד של "הסכם בוררות" בין צדדים כאשר אחד מהם מחליט להגיש תביעה לבית המשפט בניגוד להסכם הקיים?
א. הסכם הבוררות מבטל אוטומטית את סמכות בית המשפט לדון בתיק והתביעה תימחק על הסף ללא כל דיון נוסף.
ב. בית המשפט ידון בתביעה כרגיל, שכן זכות הגישה לערכאות נחשבת לזכות יסוד הגוברת על כל הסכמה חוזית פרטית.
ג. הנתבע רשאי לבקש עיכוב הליכים, ובית המשפט יעתר לכך אם המבקש מוכן לעשות הכל לקיום הבוררות.
ד. התובע ייקנס על ידי בית המשפט בסכום הפיצוי המוסכם הקבוע בחוזה בין הצדדים בגין עצם הפרת הסכם הבוררות.

שאלה 20: על פי תקנה 95(ג), מהו התנאי להגשת בקשה לסעד זמני טרם הגשת כתב התביעה העיקרי לבית המשפט?
א. על המבקש להפקיד ערובה כספית במזומן בגובה מחצית מסכום התביעה המתוכנן בתוך 24 שעות ממתן הצו.
ב. יש לקבל אישור מיוחד מנשיא בית המשפט המחוזי המעיד על דחיפות ביטחונית או ציבורית חריגה של הסעד המבוקש.
ג. על המבקש להגיש את כתב התביעה בתוך שבעה ימים מיום מתן הצו, אלא אם נקבע מועד אחר.
ד. לא ניתן לבקש סעד זמני לפני הגשת תביעה, שכן הסמכות המשפטית קמה רק עם פתיחת התיק העיקרי במזכירות.

**לקבלת הגרסה עם סימון התשובות הנכונות וללא פרסומות הורידו את הקובץ באמצעות הטופס לעיל^