שיטת הלימוד של הגאון רבי חיים מוולוז'ין

שיטת הלימוד של הגאון רבי חיים מוולוז'ין

תוכן

הקדמה 1
מבוא 2
פרק ראשון – סיני ועוקר הרים 3
פרק שני – רבינו חיים מוולוז'ין 9
דמותו של רבינו חיים מוולוז'ין 9
הקמת הישיבה 11
יחסו של רבינו לחסידות 12
סיכום 14
פרק שלישי – דרך הלימוד בישיבת וולוז'ין בימיו של רבינו חיים. 15
הקדמה 15
דרך הלימוד 16
הראשונה – תורה לשמה 17
השניה – ביקורת חיצונית ופנימית 18
השלישית – הלימוד בחבורא עם רב ובחברותא 18
הרביעית – סימני התלמיד המתקבל לישיבה 19
האחריות הכבדה המוטלת על כתפי לומד התורה 20
לדמותו של למדן בשיטתו של רבינו חיים 21
סיכום 22
פרק רביעי – דוגמאות ליישום שיטת לימודו בלימוד התנ"ך 23
הפסוק "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם" 23
הפסוק "הוי גביר לאחיך" 23
הפסוק "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" 24
הפסוק "ולא יאשמו כל החוסים בו" 25
הפסוק "כי רם ה' ושפל יראה, וגבוה ממרחק ידע" 25
פרק חמישי – דוגמאות ליישום שיטת לימודו בלימוד תורה שבעל פה 26
סוגיית קריאת שמע של חתן בליל חתונתו 26
סוגיית חוני המעגל – צריך אתה להתנדות 26
סוגיית האדם שנשתנו עליו סדרי בראשית 27
סוגיית פרנס המטיל אימה יתרה על הציבור 28
סוגיית חזקה לא עביד איניש דפרע בגו זימניה 29
סוגיית עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו 31
סוגיית על מי לנו להשען – על אבינו בשמים 32
סוגיית אישה מפלת 32
פירושו של רבינו על פיסקא מתפילת הנעילה 35
פרק שישי – סיכום 36
ביבליוגרפיה 37

הקדמה

במסגרת עבודתי זו בחרתי לעסוק במשנתו ובשיטת לימודו של הרב הגאון רבי חיים איצקוביץ, הידוע יותר בכינויו רבינו חיים מוולוז'ין מי שהקים את ישיבת וולוז'ין המכונה "אם הישיבות", בנוגע ללימוד סוגיות הגמרא. משנתנו החינוכית הלמדנית של רבינו חיים איננה כתובה במסודר בשום מקום. רבינו עצמו לא השאיר לנו ספר חידושים על פי שיטתו הלמדנית החינוכית. על כן, הגדרת שיטתו מאתגרת ומציבה קשיים ניכרים, ונדרשים מאמצים והשתדלויות רבות.
אתגר נוסף היא העובדה שנלמדת מדבריו וגם מהתייחסותם של אחרים אל משנתו, שהדגש המרכזי בדרך לימודו והוראתו, הוה היותו ממשיך ומשמר דרך אבותיו, ודרכם של רבותיו, ללא חידוש וללא סלילת נתיב חדש. אם כן, בעבודה זאת אנסה לבדוק האם באמת הייתה לרב דרך ושיטה ייחודית בלימוד הגמרא.

מבוא

רבותינו האמוראים למדונו ש"אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ" . בילקוט שמעוני מצינו לכך המשך "ממי שליבו חפץ" . במשך הדורות פסקו ראשונים ואחרונים דרך נקודת המבט הזאת . לפי דברים אלו נראה שהעצה ללמוד היא לנסות שיטה מסויימת, זמן מה ובמידה וזה מסתדר – להמשיך אותה, ובמידה ולא – לחפש שיטה אחרת. מדברים אלו נראה שכך צריך כל אחד לחפש את שיטתו ודרך לימודו.
שיטות לימוד שונות ומגוונות, לאורך הדורות במקומות שונים – הובילו להתפתחות של סגנונות לימוד ושיטות לימוד רבות ומגוונות. כבר בתלמודים אנו רואים הבדלים בדרכי הלימוד. בתורת ארץ ישראל – בתלמוד הירושלמי, מתמקדים בהלכות וממעטים בפלפולים, הסוגיה קצרה והדיון בה קצר ותמציתי . לעומת תורת בבל המעמיקה ומנתחת את הסוגיה ומוסיפה כיוונים שונים.
במשך הדורות התפתחו שיטות רבות. השיטות הושפעו מגורמים רבים בהתאם למקום הגאוגרפי בו התפתחה השיטה, מיכולות התלמידים, מהאירועים שקרו עם העם היהודי באותה תקופה ומגורמים נוספים. הרב ליכטינשטיין מתאר שעד הקמת הישיבה בוולוז'ין היו ישיבות קטנות רבות, בקהילות רבות . התלמידים למדו, בדרך כלל, באיזור מגוריהם עם הרב המקומי וכך שיטות שונות התפתחו ונלמדו במקומן אך לא עברו מישיבה לישיבה וממקום למקום.
במסגרת עבודה סמינריונית זו, לא אוכל לחקור את השיטות השונות בלימוד הגמרא, לא אבצע השוואה בין השיטות לשיטה שתוצג, ואף לא נתעסק במשנתו החינוכית של רבינו חיים . מטרת העבודה היא להציג את שיטתו של רבינו כפי העולה מכתבי תלמידיו. ולהציג ביאור של מעט סוגיות על פי שיטתו.
בפרק הראשון נסקור בקצרה את השתלשלות לימוד הגמרא עיון או בקיאות לאורך הדורות החל מדור התנאים עד דורו של רבינו חיים. בפרק השני נעמוד בקצרה על תולדות חייו ודמותו של רבינו חיים כממשיך דרכו של רבו הגאון, והקמת ישיבת וולוז'ין. בפרק השלישי נתייחס לדרך הלימוד מהקמת ישיבת וולוז'ין ועד לפטירתו של רבינו כפי שאנו מוצאים בכתבי תלמידיו. בפרק הרביעי נסכם מעט דוגמאות לדרך לימודו בחומש, בנביאים ובכתובים. בפרק החמישי נציין מעט סוגיות העולות מתוך כתבי תלמידיו ונרחיב מעט יותר בסוגיית "נאמנות הרופאים" ובפרק השישי נסכם את העבודה.