שימוש ביצירות מוגנות בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה

המסלול האקדמי המכללה למנהל
הפקולטה למשפטים ע״ש חיים שטריקס

שימוש ביצירות מוגנות בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה

עבודה סמינריונית
לקבלת תואר בוגר במשפטים (‎L‎.‎L‎.‎B‎)
2025

תוכן עניינים

מבוא 1
הרקע העובדתי של בינה מלאכותית ולמידת מכונה 2
המסגרת הנורמטיבית של דיני זכויות יוצרים 4
התנאים לקיומה של זכות יוצרים 4
ההגנה על הזכות 4
הזכות הכלכלית לפי סעיף 11 לחוק 4
הזכות המוסרית לפי סעיף 46 לחוק 5
הסדרי שימוש בקניין הרוחני של היוצר 5
דוקטרינת השימוש ההוגן 5
שימוש אגבי ביצירה 6
שימוש ארעי ביצירה 7
הפרות וסעדים 7
מן הכלל אל הפרט – האם שימוש בלמידת מכונה מהווה פגיעה בזכות יוצרים? 8
דוקטרינת השימוש ההוגן 8
מבחן המטרה 8
מבחן הוגנות השימוש ביצירה 9
שימוש אגבי ביצירה 13
שימוש ארעי ביצירה 13
משפט משווה – חריגי הסדרי שימוש 15
חריג ה-‎TDM‎ 15
דיני זכויות יוצרים במשפט האמריקאי 16
האם השימוש בתכנים מוגנים עולה כדי שימוש הוגן? 19
סיכום 20
ביבליוגרפיה 21

מבוא

בשנים האחרונות הפכה הבינה המלאכותית היוצרת (‎Generative‎ ‎AI‎) מכלי מחקר לטכנולוגיה בשימוש יומיומי, המפיקה טקסט, תמונה, קול ומוזיקה בהיקפים חסרי תקדים. יכולת זו אינה נוצרת יש מאין. מודלים אלה מאומנים על אוספי נתונים עצומים, וחלק ניכר מן התכנים המרכיבים אותם הוא יצירות המוגנות בזכויות יוצרים שנאספו מן הרשת בלא הסכמה מפורשת של בעלי הזכויות. מכאן נובע המתח שבמוקד עבודה זו. מצד אחד, שלב האימון כרוך בהעתקה טכנית של יצירות מוגנות במלואן. מצד אחר, המודל אינו שומר את היצירות עצמן אלא מפיק מהן דפוסים סטטיסטיים, ומכאן הטענה כי מדובר בשימוש שאינו ביטויי ואינו פוגע בליבת ההגנה, למעט מקרי קצה שבהם המודל משחזר ביטוי מקורי מתוך נתוני האימון. מתח זה חרג זה מכבר מגבולות הדיון האקדמי והגיע לפתחם של בתי משפט ושל מאסדרים ברחבי העולם, ובכלל זה במסגרת חוק הבינה המלאכותית האירופי משנת 2024.

למידת מכונה נשענת על מאגרי נתונים רחבי היקף, ואיכות התוצר תלויה במישרין בכמות החומרים ובמידת גיוונם. בישראל טרם ניתן פסק דין המכריע בשאלה, אולם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים פרסמה בדצמבר 2022 חוות דעת ולפיה שימוש בתכנים מוגנים לצורך למידת מכונה עשוי לחסות, ככלל, תחת הסדרי השימוש המותר שבחוק ובראשם דוקטרינת השימוש ההוגן. מדינות אחרות בחרו בדרך שונה ועיגנו חריג סטטוטורי ייעודי לכריית טקסט ונתונים (‎TDM‎). באיחוד האירופי נקבע ההסדר בדירקטיבה 790/2019, המבחינה בין מחקר שאינו למטרות רווח ובין שימוש רחב יותר שממנו רשאי בעל הזכויות להסתייג. בד בבד, ההכרעות שניתנו בבתי המשפט בארצות הברית בשנים 2023 עד 2025 מלמדות כי גם בשיטה שאינה מכירה בחריג ייעודי אין תשובה אחידה, ובתי המשפט הגיעו לתוצאות שונות בשאלת תחולתה של דוקטרינת השימוש ההוגן על שלב האימון.

על רקע זה, שאלת המחקר שבמוקד עבודה זו היא אם שימוש ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים לצורך אימון מערכות למידת מכונה מהווה הפרה של זכות היוצרים, או שמא הוא חוסה תחת אחד מהסדרי השימוש המותר הקבועים בחוק זכות יוצרים, התשס״ח-2007. אין חדש בכך שהמשפט מדדה אחר חידושי הטכנולוגיה ושהחקיקה מתקשה להדביק את קצב ההתפתחות המדעית ויישומיה, ושאלה זו ממחישה זאת היטב. הטענה שתוצג היא כי שלב האימון עומד, ככלל, בתנאי דוקטרינת השימוש ההוגן שבסעיף 19 לחוק, אך היקפה של מסקנה זו משתנה ממקרה למקרה ומחייב הסדרה מפורשת בחקיקה. יובהר כי העבודה מתמקדת בשלב הקלט, הוא שלב האימון, ואינה עוסקת בשאלת הבעלות על תוצרי המערכת, שאלה נפרדת שנדונה למשל בפסיקה האמריקנית שדחתה רישום יצירה נטולת יוצר אנושי. מבנה העבודה הוא כדלקמן: תחילה יוצג הרקע העובדתי של הבינה המלאכותית ולמידת המכונה; לאחר מכן תיפרס המסגרת הנורמטיבית של דיני זכויות יוצרים בישראל; בהמשך ייושמו הסדרי השימוש המותר על הליך למידת המכונה; לאחר מכן ייערך דיון משווה בדין האמריקני ובחריג ה-‎TDM‎; ולבסוף יוצגו מסקנות והמלצות.