שימוש בלמידה אינטרדיסציפלינרית לשם הגברת רמת החשיבה ורמת העניין במקצועות רבי מלל – כולל פיתוח יחידת לימוד!

[שם המוסד האקדמי]

פרויקט גמר בסמינר:
סמינריון דידקטי מחקרי

בנושא:

שימוש בלמידה אינטרדיסציפלינרית לשם הגברת רמת החשיבה ורמת העניין במקצועות רבי מלל

מגיש/ה:
ת.ז.
המנחה:

[תאריך]

תוכן העניינים

חלק א' – רקע תיאורטי 3
1. מבוא 3
2. למידה, הבנה והוראה 4
3. הוראה אינטרדיסציפלינרית 11
4. הלמידה הדיאלוגית והעלאת העניין של הלומד 16
5. מתווה ללימוד היסטוריה משמעותי 18
חלק ב' – יחידת לימוד 24
מטרת היחידה 24
מפת מטרות 26
מפת הוראה 28
פירוט מערכי השיעור 32
מבחן מסכם ליחידה 37
טבלת תוצאות של הכתה הנבחנת 38
מסקנות 39
סיכום 40
רשימת מקורות 42

חלק א' – רקע תיאורטי

1. מבוא

לימודי ההיסטוריה בבתי הספר הממלכתיים בישראל כיום מבוססים על הנחלת ידע ועל שינון חומר, וכתוצאה מכך נגרמות שתי בעיות עיקריות במקצוע. ראשית, באמצעות הנחלת הידע ושינון החומר המקצוע איננו מגשים את מטרתו לעודד חשיבה ביקורתית ויצירתית ולפתח את יכולת התלמידים להכיל ריבוי פרשנויות לארועים, כישורים הנדרשים לתלמידים הגדלים בחברה רב-תרבותית ופוסט-מודרנית כשלנו. שנית, אילוץ העברת ה"חומר", והתכוננות לבחינה מביא לכך שהתוכן הנלמד אינו נוגע לחיי התלמידים, ולכן איננו מעניין אותם (נווה וורד, 2012). בשל העדר המשמעות והעדר העניין בעיני התלמידים, הלימוד הופך למלאכה טכנית של הנחלת מידע, באופן שהופך את הלימוד למייגע וחסר משמעות גם עבור המורים.
מטרת עבודה זו היא להשתמש בלמידה האינטרדיסציפלינרית כדי להגביר את רמת העניין של התלמידים מחד, וכדי לאפשר חשיבה ביקורתית וריבוי פרשנויות מאידך. ברמה האישית, בניית תכנית אינטר דיסציפלינרית נראית לי חיונית בכדי לצבור ידע ולהשתמש בו נכון. תכנית כזו למעשה מלמדת כיצד לקשר את הידע הנרכש בשיעורים לעולם האמיתי שאיננו אקדמאי, עולמם של התלמידים. כשהיא נעשית בצורה נכונה ובחירת התכנים בה מתאימה ללומד, ביכולתה של הלמידה האינטרדיסציפלינרית ליצור עבורו חווית למידה משמעותית, מעניינת וכזו שתאפשר לו בעתיד לבצע הקשרי תוכן בין דיסציפלינות באופן עצמאי.
אני רואה ערך רב בבניית תכנית כזו לכיתה של תלמידים בעלי לקויות למידה, כי באמצעות תכנית זו ניתן להעביר את הידע במגוון ערוצי קליטה ועיבוד מידע שונים, וכך תכנית אינטרדיסציפלינרית מאפשרת לפנות למגוון רב של סוגי לומדים.
הלומד החזותי מפיק את עיקר הידע מהסרט, הלומד הוורבלי מהטקסט, הלומד הוורבלי שקל לו יותר עם סיפור מאשר עם טקסט מדעי מפיק את עיקר המידע מהסיפור הנלמד. כך, עקב שילוב הדיסציפלינות, כל אחד מאותם לומדים חווה גם הצלחה וסיפוק וגם נדרש לאתגר את עצמו בלמידה בערוצים שהם פחות חזקים אצלו.
ההערכה של הלמידה על ידי פרויקט מסכם שלמעשה מחליף את המבחן הקונבנציונאלי מאפשרת ללומד בעל לקות הלמידה הערכת למידה שמפחיתה לחץ וחרדה, שמאפשרת לו להיות יצירתי ולהתבטא ולעבד את הידע שלו דרך ערוץ בו הוא חזק. כיוון שמדובר בלומד שמנת המשכל שלו היא תקינה, הנחת המוצא היא שהוא לומד ומעבד ידע ברמה הנדרשת ואף גבוהה מכך, אבל פעמים רבות הוא מתקשה בביטוי הידע. בנוסף, הערכה באמצעות פרויקט מסכם מסיטה הדגש מהנחלת הידע הטכנית, ומאפשרת לפתח חשיבה ביקורתית וריבוי פרשנויות (נווה וורד, 2012).
שאלת החקר היא האם למידה בשיטה של הוראה אינטרדיסציפלינרית וביצועי הבנה מסכמים מעלים את רמת העניין של הלומד, וכיצד למידה אינטרדיסציפלינרית במקצועות רבי מלל מעלה את רמת החשיבה של התלמיד?