שינויים ברלוונטיות של המידע בדוחות הכספיים של חברות ציבוריות בישראל

עבודה סמינריונית בקורס:
חשבונאות פיננסית

בנושא:

שינויים ברלוונטיות של המידע בדוחות הכספיים של חברות ציבוריות בישראל:
היבטים תיאורטיים ואמפיריים

מגיש:
ת.ז.
המרצה:
תאריך:

תוכן העניינים

א. מבוא 3
ב. היבטים תיאורטיים 5
1. סקירת ספרות רלוונטית 5
2. השערות המחקר 10
3. מתודולוגיה 10
ג. היבטים אמפיריים 12
1. בחירת מדגם 12
2. ניתוח תוצאות 13
3. מסקנות 14
ד. סיכום 16
ה. ביבליוגרפיה 17

4. מבוא

המטרה של דיווח פיננסי היא לספק למשקיעים נוכחיים, משקיעים פוטנציאליים, נותני אשראי, ושאר מקבלי החלטות מידע שימושי לצורך קבלת החלטות. משקיעים הם אחת הקבוצות החשובות ולכן יש חשיבות לבדוק מה הערך של הדיווחים החשבונאיים ומה הרלוונטיות שלהם לצרכי קבלת ההחלטות של המשקיעים (Shamy & Kayed, 2005).
רלוונטיות היא היכולת של המידע הפיננסי הגלום בדוחות להסביר מדדים בשוק המניות. משתנה או יחס נחשב לרלוונטי אם הוא מסביר באופן מובהק וחזק את מחיר המניה או כל מדד אחר בשוק ההון (Vishnani & Shah, 2008). הרלוונטיות של המידע החשבונאי היא נושא מרכזי במחקר האקדמי מאז תחילת שנות ה60 של המאה הקודמת. במחקרים השונים נמצא קשר חיובי בין מחיר המניות ותשואות המניות לבין הרווח ומרכיביו השונים, ותזרים המזומנים ומרכיביו (Shamy & Kayed, 2005). בשנות ה90 החלו להתעניין גם בקשר שבין ערך הספרים של ההון העצמי לבין ערך השוק שלו (Bao & Chow, 1999). Lev et al. (2010) מציינים כי יש חשיבות רבה עבור החברה לכך שהמשקיעים לא מסמכים על מידע מוטה או בלתי רלוונטי. חוקרים שחוקרים את הרלוונטיות של נתונים חשבונאיים מונעים מכך שהדוחות הכספיים הם אחד מהאמצעים העיקריים של החברות לתקשר עם המשקיעים והציבור (Vishnani & Shah, 2008).
מטרת עבודה זו היא לבדוק את הרלוונטיות של המידע בדוחות הכספיים של חברות ציבוריות בישראל ואת השתנותו לאורך זמן. על פי Lev & Zarowin (1999), השוואה פשוטה של ההכנסות וההוצאות, ערך הספרים של ההון העצמי, ותזרים המזומנים, המהווים את הדיווח הכספי, מאבדים מהרלוונטיות שלהם. זאת לצד העליה בביקוש למידע רלוונטי, המתייחס לנכסים בלתי מוחשיים (מותגים, הון אנושי ועוד), הצלחה של מיזמים חדשים, והשקעה במו"פ. גם כיום במסגרת IFRS קשה להעריך את השווי האמיתי של מיזמים חדשים ושל נכסים לא מוחשיים. לכן על אף השינויים בצורת הדיווח הנתונים החשבונאיים עדיין לא מספקים את כל המידע הרלוונטי. שינויים בתחרות ובתנאים הכלכליים לא משתקפים בדיווח הכספי. השקעות מו"פ נחשבות להוצאות מיידיות, והרווחים שבעקבותיהם לא מתואמים עם ההשקעות הקודמות. כתוצאה מכך לא נשמר עקרון הקבלת ההוצאות להכנסות, ונפגעת האינפורמטיביות של הדוחות.
החוקרים טוענים כי הדיווח הכספי לא מצליח לבטא נכונה את הערך של נכסים בלתי מוחשיים, ואת הערך והביצועים של מיזמים, בעיקר בשל חוסר ההקבלה בין הוצאות להכנסות.
למרות שמחקרים דומים בוצעו בעבר בעולם, ישנה חשיבות לבדוק נושא זה גם ספציפית לגבי השוק הישראלי, ובמיוחד בשל ההתייחסות אל ישראל כאל שוק מתעורר (Bao & Chow, 1999). שווקים מתעוררים מעודדים חוקרים לשכפל מחקרים אלה ולבדוק קשרים דומים במדינות נוספות (Shamy & Kayed, 2005).

חשיבות נוספת של העבודה היא בבדיקת הרלוונטיות בשנים בהן חל המעבר לתקני IFRS בישראל על מנת לראות השפעה אפשרית של המעבר על הרלוונטיות. שאלה זו חשובה לקובעי המדיניות בתקינה החשבונאית, לדוגמא: האם שווי הוגן מעלה או מוריד את הרלוונטיות? וכד' (Balachandran & Mohanram, 2010).
לבסוף, בדיקת השינוי ברלוונטיות של המידע בדוחות הכספיים לאורך זמן עשויה לסייע בהכרעה בין תוצאות שונות של מחקרים קודמים שמצאו ירידה או עליה ברלוונטיות לאורך זמן (Francis et al., 2002).
העבודה נפתחת בסקירת הספרות הרלוונטית הרלוונטיות של נתונים חשבונאיים שונים והשינוי ברלוונטיות לאורך זמן. לאחר הצגת השערות המחקר, נידונות מתודולוגיות שונות ומוצגת שיטת המחקר וסיבות בחירתה. בפרק ג' העוסק בהיבטים אמפריים מוצגים הממצאים ובדיקת ההשערות, ונידונות בקצרה המסקנות העולות מכך על רקע סקירת הספרות.