תאוריות מוסדיות, סיכום של פרק 6 שער 2 בספר רגולציה – מתאוריה למעשה
#13591- תחומים: מדיניות ציבורית, מדעי המדינה, סוציולוגיה
- נושאים: אסדרה, בעיית הנציג, דיפוזיה של מדיניות, האצלת סמכויות, מוסדיות היסטורית, מוסדיות סוציולוגית, ניאו-מוסדיות, סוכנויות רגולטוריות, רגולציה, תאוריה מוסדית, תלות נתיב
- קורס: רגולציה - מתאוריה למעשה - 10957
- מוסד אקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
שם הקובץ:
- היקף: 1173 מילים, 5 עמודים (ההיקף הוא ברוטו ועשוי לכלול שערים, תוכן עניינים, ביבליוגרפיה, נספחים וכדומה).
- מספר מקורות: 1
להורדת הפריט
- מחיר: ₪8.00
תאוריות מוסדיות
תאוריות מוסדיות: מבוא
התאוריה המוסדית של הרגולציה טרם התגבשה למסגרת אחודה כמו יתר התאוריות שנסקרו עד כה, אך אפשר לזהות תחתיה שלוש גישות עיקריות: המוסדית הרציונלית, המוסדית הסוציולוגית והמוסדית ההיסטורית. לצדן התפתחו תאוריות ממוקדות יותר: תאוריית המנהל-סוכן, שעניינה קשיי האצלת הסמכות מהדרג הפוליטי לרשות הרגולטורית, תאוריית האמינות והמחויבות הרגולטורית, הרואה בהאצלה חיזוק אמינות הפוליטיקאים כלפי הבוחר, ותאוריות הפצת הרגולציה, העוסקות באופן שבו רגולציה כשיטת משילות התפשטה במדינות רבות.
חשוב להבחין בין מוסד לארגון: מוסד, במדעי החברה, מושג רחב מארגון בעל ישות ומבנה מוגדרים, וללא הגדרה מוסכמת אחת. מארץ' ואולסון הגדירוהו הגדרה צרה, ככללי התנהגות, רוטינות ופרוצדורות ארגוניים, ובהם מבני הממשל של הארגון, כפי שממחישות שגרות הבוקר במפעל תעשייתי יפני. פאואל ודימאג'יו הציעו הגדרה רחבה יותר, שלפיה מוסדות חורגים מגבולות הארגון וכוללים גם מנהגים ומוסכמות חברתיות, מכלול כללי המשחק המעצבים יחסי גומלין בין שחקנים, כפי שממחישים המוסדות החברתיים של שוחד וחרקירי ביפן. שתי ההגדרות מסכימות שלפרטים רציונליות מוגבלת והם כבולים לכללים ולפרוצדורות המכתיבים את החלטותיהם, כשם שהמבקש להקים תאגיד כפוף לכללי הרישום המקובלים ואינו חופשי להמציא כללים משלו.
גישות מוסדיות גורסות שהמוסדות, הנורמות והכללים החלים בזירה נתונה הם הגורמים המעצבים את יעדי השחקנים ואסטרטגיותיהם. הגישות הישנות רואות במוסדות גורם מכריע יחיד, ואילו הגישות הניאו מוסדיות מתחשבות גם בגורמים נוספים. שלוש הגישות המרכזיות מסכימות שמוסדות מבנים התנהגות אנושית, וחלוקות על טבע השחקנים ועל אופן ההבניה.
סיכום של הפרק:
קרסין, א. (2018). תאוריות מוסדיות. בתוך: רגולציה – מתאוריה למעשה (עמ' 211-240). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
