תאוריית חמשת הגורמים של האישיות/ מקריי וקוסטה

תרגום המאמר: תאוריית חמשת הגורמים של האישיות/ מקריי וקוסטה, 2008

מבנה המאמר

בסיסים אמפיריים ומושגיים בתאוריית אישיות 1
ה-FFM וגישת התכונות 1
הנחות אודות טבע האדם 3
מערכת אישיות אוניברסלית 4
רכיבי מערכת האישיות 4
פעולת המערכת 6
עדכונים ל-FFT 8
בעיות של מבנה 8
בעיות של התפתחות 9
בעיות של מקור 10
ראיות חוצות תרבויות חדשות ל-FFT 11
הסברים אבולוציוניים לגורמים 12
תת תאוריות של 5 הגורמים 14
אלטרנטיבות ל-FFM 15
FFT והאינדיבידואל 17
החוויה הסובייקטיבית של אישיות 18
סיכום 18

בסיסים אמפיריים ומושגיים בתאוריית אישיות

במובן הצר, מודל של 5 גורמים (Five-Factor Model – FFM) של אישיות הוא הכללה אמפירית של השונות המשותפת של תכונות אישיות. כפי שדיגמן ואינויה (Digman & Inouye, 1986) ניסחו זאת: "אם מספר גדול של סקלות דירוג נמצאות בשימוש והיקף הסקלות רחב מאוד, תחום תיאור האישיות מוסבר כמעט לחלוטין על ידי 5 גורמים עמידים" (עמ' 116). 5 הגורמים, אשר לעתים קרובות מכונים נוירוטיות (Neuroticism – N), מוחצנות (Extraversion – E), פתיחות (Openess – O), נעימות (Agreeableness – A) ומצפוניות (Conscientiousness – C) נמצאו לא רק בסקלות דירוג עמיתים בהן הם התגלו במקור (Tupes & Christal, 1961/1992), אלא גם בדיווחים עצמיים אודות מילות תואר תיאוריות (Saucier, 1997), בשיטות של שאלוני צרכים ומוטיבציות (Costa & McCrae, 1988), בדירוגי מומחים ב-California Q-Set (Lanning, 1994) ובתסמיני אשכולות הפרעות האישיות (Clark & Livesley, 2002). הרבה ממה שהפסיכולוגים מתכוונים אליו במונח "אישיות" מסתכם ב-FFM, ומודל זה הינו שימושי ביותר לשדה בזכות אינטגרציה של התפישות והכלים והפיכתם לשיטתיים.
במובן הרחב יותר FFM מתייחס לגוף המחקר כולו אותו הביא להשראה עד כדי הפחת רוח חיים בפסיכולוגיה של התכונות עצמה. מחקר הקשור ל-FFM:
1. כלל מחקרים המכילים אוכלוסייה מגוונת (McCrae, Terracciano et al., 2005a), שלעתים קרובות הגיעו נוספים בעקבותיו במשך עשרות שנים מתוך תוחלת חייו (Terraciano, Costa & McCrae, 2006).
2. עשה שימוש בשיטות הערכה רבות (Funder, Kolar, & Clackman, 1995).
3. ואף במחקרי חקר מקרה (Costa & Mccrae, 1998a; McCrae, 1993-1994).
כפי שקרלסון (1984Carlson, ) עשוי היה לחזות, אסטרטגיות מחקר אלה השתלמו ביותר בזכות ממצאים מהותיים: ה-FFM הוא "עץ חג המולד עליו ממצאים של יציבות, תורשתיות, תוקף מוסכם, דמיון חוצה תרבויות ושימושיות ברת ניבוי תלויים כמו קישוטים" (Costa & McCrae, 1993 עמ' 302). לאחר עשורים של הזדחלות, הפסיכולוגיה של האישיות החלה לעשות התקדמות יציבה, בעודה צוברת ממצאים ברי שחזור אודות מקורן, התפתחותן ותפקודן של תכונות האישיות.
אך לא המודל עצמו ולא ממצאי גוף המחקר עימם הוא מקושר מהווים תאוריה של אישיות. תאורית מארגנת ממצאים על מנת לספר סיפור עקבי (coherent), להביא לתוך הפוקוס את הסוגיות והתופעות שיכולות וצריכות להיות מוסברות. כפי שמאייר (Mayer, 1998) טען, ניתן לראות אישיות כמערכת, מפרט הרכיבים שלה, מודל של ארגונם והאינטראקציות ביניהם וההסבר של התפתחות המערכת. תאוריית 5 הגורמים (FFT; McCrae & Costa, 1996) מייצגת ניסיון לבנות תאוריה שתהיה עקבית עם הידע הקיים אודות אישיות. בפרק זה אנו מסכמים ומרחיבים זאת.

ה-FFM וגישת התכונות

למרות שה-FFM אינה תאוריה של אישיות, McCrae ו-John (1992) טענו כי היא מאמצת באופן מרומז את האמונה של גישת התכונות: שפרטים (individuals) יכולים להיות מאופיינים במונחים של דפוסים עמידים יחסית של מחשבות, רגשות ופעולות, שתכונות יכולות להיות מוערכות באופן כמותי, שהן מפגינות רמה מסוימת של עקביות לאורך מצבים וכן הלאה. מאות מחקרי קורלציות אישיותיות אשר עושים שימוש ב-FFM מניחים ומאששים את קיומן של תכונות אישיות.
לפיכך זה מפתיע במידת מסוימת שבכרך בנושא הבסיס התאורטי שלה (Wiggins, 1996), כמה מהפסיכולוגים המקושרים ביותר עם ה-FFM התנערו בפירוש מגישת התכונות. Saucier ו-Goldberg (1996) קבעו כי "הגישה הלקסיקלית שלהם אינה מקרה פרטי של 'גישת התכונות'", אותה תיארו כ"משבצת שייתכן כי אין לה שום משמעות מחוץ לטקסטים של מבוא לפסיכולוגיה של האישיות" (עמ' 25). הם מתעניינים רק ברמה הפנוטיפית של האישיות ואפילו לא מניחים ששמות התואר המתארים תכונות מתייחסים לייחוסים יציבים בזמן. Hogan (1996), התומך בנקודת מבט סוציו-אנליסטית, טען כי ייחוסים אישיותיים אינם מבנים נוירו-פסיכיים בתוך הפרט, אלא "קטגוריות שבני אדם משתמשים בהן על מנת להעריך זה את זה" ש"חושפות את רמת המעמד והקבלה הניתנים לאדם" (עמ' 173). תשובות לשאלוני אישיות, על פי Hogan, אינן תיאורים עצמיים אמיתיים אלא אסטרטגיות הצגה עצמית; התאוריה הסוציואנליסטית לא מניחה שישנו "קשר בין האישורים החברתיים לבין התנהגות אחרת" (עמ' 176). Wiggins ו-Trapnell (1996) הולכים בעקבות Sullivan בראייתם את מיקום האישיות לא בתוך הפרט אלא בדפוסים שביחסים הבין אישיים; הנטייה התפישתית שלהם מונחית ע"י מושגים שמחוץ לתאוריה של סוכנות (agency) ושיתוף (communion)………………..