תיאוריות, סיכום של חלק 2 בספר מבוא לתקשורת המונים
#13821- תחומים: מחקרי תרבות, סוציולוגיה, תקשורת
- נושאים: אינטרנט, אינטרס ציבורי, אסכולת ברמינגהם, אסכולת פרנקפורט, ארבע תיאוריות של העיתונות, אתיקה עיתונאית, דטרמיניזם טכנולוגי, הבנייה חברתית, המון, הפרדיגמה הדומיננטית, התמסחרות, חופש העיתונות, כלכלה פוליטית, מגדר, מדיה חדשים, מודל ההעברה, מודל הקידוד והפענוח, מודל הקליטה, מודל טקסי, מודלים בתקשורת, מסחור, מרחב ציבורי, מרקסיזם, מרשל מקלוהן, סטיוארט הול, פונקציונליזם, פוסטמודרניזם, פער דיגיטלי, רשות רביעית, שידור ציבורי, תיאוריה ביקורתית, תיאוריה נורמטיבית, תיאוריות תקשורת, תיאוריית האחריות החברתית, תיאוריית המדיום, תיאוריית חברת ההמונים, תיאוריית חברת המידע, תיאוריית חברת הרשת, תיווך, תעשיית התרבות, תקשורת המונים, תקשורת ודמוקרטיה, תרבות ההמונים, תרבות פופולרית
- קורס: מבוא ללימודי תקשורת - 10408
- מוסד אקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
שם הקובץ:
- היקף: 2057 מילים, 9 עמודים (ההיקף הוא ברוטו ועשוי לכלול שערים, תוכן עניינים, ביבליוגרפיה, נספחים וכדומה).
- מספר מקורות: 1
להורדת הפריט
- מחיר: ₪9.00
חלק 2: תיאוריות
פרק 3: מושגים ומודלים של תקשורת המונים
גישות מוקדמות ורעיון ההמון
מקווייל מתאר את המאה העשרים כ"עידן הראשון של אמצעי תקשורת ההמונים", ומראה כי חרף התמורות בטכנולוגיה ובחברה כמעט לא השתנו מונחי הדיון הציבורי בחשיבותה החברתית של התקשורת. שלושה מערכים רעיוניים ליוו את התחום מראשיתו: כוחם של אמצעי התקשורת החדשים, תרומתם לאינטגרציה חברתית או להתפוררותה, ורמת הנאורות הציבורית שהם מקדמים או מדרדרים. האמונה בכוח נשענה על תפוצת העיתונות הפופולרית, שלפי דה-פלר ובול-רוקיץ' הגיעה לשיאה בארצות הברית ב-1910, ועל גיוס העיתונות והקולנוע לתעמולה במלחמות העולם ובמשטרים הטוטליטריים. חוקרי אסכולת שיקגו, ובהם רוברט פארק וג'ורג' ה' מיד, ראו בתקשורת כוח מלכד, ואילו מבקרים קשרו אותה לפשיעה, לבדידות ולתלישות. הדיון נמשך כיום סביב שחיקת "ההון החברתי" בניסוחו של פטנם וסביב "פאניקות מוסריות" המאשימות את התקשורת בתחלואי החברה. המונח "המון" עצמו נשא אסוציאציות שליליות של אוסף לא מוגדר של אנשים נטולי אינדיווידואליות, אף שכפי שהעיר ריימונד ויליאמס, אין המונים אלא רק דרכים לראות אנשים כהמונים.
סיכום של החלק:
מקווייל, ד. (2014). תיאוריות. בתוך: מבוא לתקשורת המונים (מהדורה שישית, עמ' 53-216). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
