תרבות הצריכה וחיי היום-יום, סיכום של פרק 9 בספר סוגיות מפתח בתאוריית המדיה
#13815- תחומים: מחקרי תרבות, סוציולוגיה, תקשורת
- נושאים: הביטוס, הון כלכלי, הון תרבותי, היבדלות חברתית, חיי היום-יום, טעם, מבנה וסוכנות, מדיה, מחקרי קהל, מישל דה-סרטו, פייר בורדייה, צריכה, צריכה תרבותית, קהילות מעריצים, קהל פעיל, תאוריית השדות, תיאוריות תקשורת, תרבות הצריכה, תרבות השתתפותית, תרבות פופולרית
- קורס: מבוא ללימודי תקשורת - 10408
- מוסד אקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
שם הקובץ:
- היקף: 1080 מילים, 4 עמודים (ההיקף הוא ברוטו ועשוי לכלול שערים, תוכן עניינים, ביבליוגרפיה, נספחים וכדומה).
- מספר מקורות: 1
להורדת הפריט
- מחיר: ₪9.00
פרק 9: תרבות הצריכה וחיי היום-יום
מסגרת הדיון: מקליטה פסיבית לתרבות צריכה
תאוריות תרבות הצריכה מסמנות מעבר מתאוריית קליטה, שהודגשה בגישת שימושים וסיפוקים, לעבר תאוריות של צריכה (consumption). מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, בהשפעת התאוריה הפמיניסטית והמפנה התרבותי בתאוריה הפוסטמודרנית, התגבשה תרבות הצריכה (consumerism) כמסורת תאורטית מובחנת. היא הגיבה לדגש המסורתי, הביהביוריסטי והמרקסיסטי, על כוחו של הייצור החומרי, והציגה תיאורים אתנוגרפיים של קהל פעיל ויוצר. לפי מקרקן, סחורות הן בה בעת יצירות ויוצרות של העולם המובנה תרבותית, ולכן גם הצרכנים מייצרים משמעות ממה שהם צורכים. גם עצם הגדרת הקהל שנויה במחלוקת: כפי שטוען שון מורס (Shaun Moores), גבולות הגדרת הקהל בלתי יציבים מעצם טבעם, שכן קהלי תקשורת מפוזרים גאוגרפית ועל כן בלתי נראים. הפרק מציב שני מחנות: פיסק ודה סרטו ממצבים את הצרכנים בעמדת התנגדות לתעשיות התרבות, ואילו ג'נקינס, סילברסטון, אברקרומבי ולונגהרסט רואים בצרכנים יצרנים בעצמם.
סיכום של הפרק:
לאפי, ד. (2011). תרבות הצריכה וחיי היום-יום. בתוך: סוגיות מפתח בתאוריית המדיה (עמ' 193-219). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
