ארבעת העקרונות בביואתיקה והביקורת עליהם

תוכן העניינים

מבוא 1
ארבעת העקרונות והמוסר המשותף 2
התנגשות עקרונות, פירוט ושקילה 2
אוטונומיה בהקשר יחסי ותרבותי 3
אוטונומיה יחסית בטיפול בסוף החיים 3
פלורליזם תרבותי וביואתיקה גלובלית 4
העקרונות בפרקטיקה ובביואתיקה האמפירית 4
עקרונות ביואתיים בטכנולוגיות מתפתחות 5
סיכום 6
רשימת מקורות 7

מבוא

הספר של טום ביוצ'מפ (‎Tom‎ ‎Beauchamp‎) וג'יימס צ'ילדרס (‎James‎ ‎Childress‎), ‎Principles‎ ‎of‎ ‎Biomedical‎ ‎Ethics‎, ציין בשנת 2019 ארבעים שנה לפרסומו הראשון (‎Beauchamp‎ & ‎Childress‎, ‎2019‎). ארבעת העקרונות שהוא מציע, כיבוד האוטונומיה, אי-גרימת נזק, עשיית הטוב וצדק, הפכו לאחת המסגרות המשפיעות ביותר בביואתיקה בת זמננו (‎Annoni‎, ‎2026‎). הם בולטים בהוראת האתיקה הרפואית (‎Omelianchuk‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2026‎) ומשמשים גם מסגרת לניתוח שאלות באתיקה של מחקר בבני אדם (‎Morain‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2026‎). מעמד זה לא מנע ביקורת מתמשכת. כבר ‎Clouser‎ ו-‎Gert‎ (1990) טענו שהעקרונות אינם מכוונים פעולה, ובשנים האחרונות נוספו ביקורות על התפיסה האינדיבידואלית של האוטונומיה, על תחולתם של העקרונות מחוץ להקשר התרבותי שבו נוסחו ועל הפער בינם לבין האופן שבו מתקבלות הכרעות בפועל (‎Annoni‎, ‎2026‎; ‎Gómez‎-‎Vírseda‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2019‎; ‎Omelianchuk‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2026‎). הסקירה עוסקת בזו אחר זו במסגרת העקרונית ובהגנה עליה, בבעיית ההתנגשות בין העקרונות, באוטונומיה בהקשר יחסי ותרבותי, בפרקטיקה ובמחקר האמפירי, ובטכנולוגיות מתפתחות. הטענה שעולה ממנה היא שהספרות אינה מוותרת על העקרונות, אלא מעבירה את מרכז הכובד מן השאלה אילו עקרונות נכונים אל השאלה כיצד הם מתפרטים להכרעה קונקרטית: בפירוט תאורטי, בהקשר היחסי והתרבותי של המטופל, בנתונים אמפיריים ובמנגנוני הממשל של טכנולוגיות חדשות.