ארגונים, סיכום של חלק 4 בספר מבוא לתקשורת המונים

חלק ‎4‎: ארגונים

פרק ‎11‎: ארגון התקשורת: לחצים ותביעות

רמות ניתוח וארגון התקשורת בשדה של כוחות חברתיים

ראשית דרכן של תיאוריות תקשורת ההמונים התאפיינה במודעות מעטה למקום שממנו נבעו המסרים, והארגון שצמח בו המסר נתפס כמובן מאליו. מטרתו של הפרק היא לזהות את השפעתם של גורמים ארגוניים ושל המוענים המתקשרים על מה שמופק הלכה למעשה. מחקרי "יצירת חדשות" הראו שמוצר החדשות הוא תוצר שגרתי של "בית חרושת לחדשות" (‎Bantz‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎1980‎) ואף הבניה סימבולית צפויה של המציאות. שומייקר וריס (‎Shoemaker‎ ‎and‎ ‎Reese‎, ‎1991‎) מנו חמש השערות בדבר הגורמים המשפיעים על התוכן: שיקוף המציאות, עמדותיהם של עובדי התקשורת, שגרות ארגוניות, כוחות שמחוץ לתקשורת, והתוכן כפונקציה של עמדה אידיאולוגית המשמרת את הסטטוס קוו.

הניתוח נעשה במונחי רמות. בעקבות דימיק וקויט (‎Dimmick‎ ‎and‎ ‎Coit‎, ‎1982‎) מציע מקווייל חמש רמות המסודרות לפי מרחקן מנקודת ההפקה, מן הרמה הבין-לאומית והחברתית, דרך רמת המדיום, התעשייה והמוסד, ועד רמת הארגון ורמת הפרט. לפי דאוזה (‎Deuze‎, ‎2007‎), אי הוודאות בשאלה מהו ארגון תקשורת ומיהו מתקשר היא המאפיין המגדיר של עבודת התקשורת כיום. גרבנר (‎Gerbner‎, ‎1969‎) תיאר את המתקשרים כפועלים תחת לחץ של תפקידים מבטאי עוצמה חיצוניים, ובהם לקוחות, מתחרים, רשויות וקהלי המדיה, המשתלבים זה בזה ומעניקים למוסדות מסוימים עמדות שליטה. בעקבות אנגוול (‎Engwall‎, ‎1978‎), המבחין בין תרבות עבודה ניהולית, טכנית ומקצועית, מזהה מקווייל חמישה סוגי יחסים שיש לבחון: עם החברה, עם קבוצות לחץ, עם בעלים ולקוחות, עם הקהל ובתוך הארגון.

סיכום של החלק:

מקווייל, ד. (2014). ארגונים. בתוך: מבוא לתקשורת המונים (מהדורה שישית, עמ' 317-388). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.