בג"ץ כגוף פיקוח מוסדי על הצבא: עיצוב עקרון השוויון בסוגיית גיוס נשים ליחידות קרביות בישראל

האוניברסיטה הפתוחה

עבודה בקורס – מדיניות ציבורית, צבא וביטחון

בג"ץ כגוף פיקוח מוסדי על הצבא: עיצוב עקרון השוויון בסוגיית גיוס נשים ליחידות קרביות בישראל

תוכן עניינים

מבוא 3
סקירת ספרות 4
פיקוח אזרחי מוסדי על הצבא – היבטים תיאורטיים 4
פיקוח מוסדי בישראל בדגש על בג"ץ ותפקידו 7
קידום שיוויון מגדרי לנשים בישראל באמצעות שירות הצבאי? 11
שאלת המחקר וטענות המחקר 15
מתודולוגיה ושדה המחקר 16
שיטת המחקר 16
קורפוס המחקר 17
ממצאים 18
סיכום אינטגרטיבי וביטויי בג"ץ כגוף פיקוח חוץ מוסדי הפועל לפי עקרונות השוויון 27
סיכום ודיון 28
ביבליוגרפיה 32

מבוא

שוויון הזדמנויות הוא ערך יסוד בחברה דמוקרטית, ובכלל זה גם שוויון בין המינים. בישראל, לצה"ל תפקיד מרכזי בעיצוב ערכי השוויון בחברה, בהיותו מוסד מרכזי המשפיע על כל שכבות האוכלוסייה. לאורך השנים, התפתח שיח ציבורי ער סביב שילוב נשים בתפקידי לחימה בצבא, המשקף מתחים ודילמות חברתיות רחבות יותר. מחד גיסא, עומדת התפיסה כי יש לאפשר לנשים להתנדב לכל תפקיד צבאי בהתאם ליכולותיהן ולשאיפותיהן המקצועיות. מאידך גיסא, קיימים חששות הנוגעים להשלכות של שילוב נשים בתפקידי לחימה על המוכנות המבצעית והלכידות החברתית של היחידות הקרביות.
במישור התיאורטי, מחקר זה על מעורבות בג"ץ בסוגיית נשים המשרתות ביחידות קרביות בצה"ל תורם להבנת תפקידו של בית המשפט כרגולטור מוסדי של הצבא. באמצעות בחינת גישתו של בג"ץ לסוגיות של שוויון וביטחון מגדרי, מעניק המחקר תובנות לגבי עמדת בית המשפט לגבי איזון ערכים אלו בהקשר של קבלת החלטות צבאית. בנוסף, המחקר תורם לשיח הרחב יותר על הקשר בין מערכת המשפט לצבא, וכן לתפקידם של בתי המשפט בעיצוב נורמות וערכים חברתיים. באמצעות ניתוח החלטות בג"ץ בנושא שירות נשים ביחידות קרביות, שופך המחקר אור על יכולתו של בית המשפט להשפיע על עמדות חברתיות לשוויון מגדרי ולשירות צבאי. זאת ועוד, המחקר תורם גם להבנת ההקשר החברתי הרחב יותר שבו מצוי נושא שירות הנשים ביחידות קרביות. באמצעות בחינת גישתו של בית המשפט לנושא, המחקר מספק תובנות לגבי העמדות החברתיות והתרבותיות כלפי תפקידי מגדר, ביטחון ושירות צבאי בחברה הישראלית. הדבר תורם להבנה מעמיקה יותר של הגורמים החברתיים והפוליטיים המורכבים המעצבים את קבלת ההחלטות הצבאית ואת תפקידם של בתי המשפט בתהליך זה.
בחרתי להתמקד במחקר זה בחקירת שילובן של נשים ביחידות קרביות וביחידות מעורבות, שבעבר היו אסורות להן. בחרתי בנושא זה כי הוא משקף את הלך הרוח החברתי הנוכחי, שבו נשים בתרבות הישראלית מנפצות מחסומים ומשיגות הצלחה גם בהקשר צבאי (בודאי-היימן, .)2016 המטרה העיקרית של המחקר היא לנתח את הדיון הציבורי המתמשך ואת הפיקוח המוסדי סביב השתתפותן של נשים בצבא, על מנת לקבוע את מידת התמיכה הציבורית ולזהות גורמים חיצוניים המשפיעים על גיוס נשים ליחידות קרביות ומעורבות.

שאלת המחקר העיקרית היא: כיצד היותו של בג"ץ גוף פיקוח מוסדי על הצבא מעצב את עיקרון השוויון בסוגיית גיוס נשים ליחידות קרביות?
הטענה המרכזית של מחקר זה היא כי קיים ויכוח ציבורי סביב שירות נשים ביחידות קרביות בצה"ל; אמנם יש מעט מחלוקת סביב נשים המשרתות ביחידות טכנולוגיות או עורפיות, אך שילובן של נשים בתפקידי לחימה נתפס כמעורפל מבחינת התועלות שלו ומבחינת חתירתו לשוויון, למרות מגמה לאחרונה של השתלבות. בתגובה לכך נתן בג"ץ פסקי דין הנוגעים לשירות נשים ביחידות קרביות, המעידים על פיקוח מוסדי ורצון להקים מסגרת לצבא שתוכל לשמש מודל לקידום שוויון מגדרי בחברה. לאור זאת, בג"ץ מעצב את עיקרון השוויון תוך קביעת תקדימים מחד, ומאידך גם מקום לצבא להציג את עמדתו ואת תפיסתו בסוגייה של שילוב נשים ביחידות קרביות, תוך שהוא מתווה דרך לשילוב נשים. בג"ץ מבקש לממש את עיקרון השוויון על ידי כפיית פתיחת תפקידי לחימה לנשים במנותק מן הדיון הציבורי בנושא, אך מרסן את דרישותיו לאור טיעונים מבצעיים.
לצורך בחינת האופן בו בג"ץ בפעולתו כפיקוח מוסדי מקדם שוויון לנשים בצה"ל, יעשה המחקר שימוש בניתוח תוכן כשיטת הניתוח. המחקר מתמקד בעיקר בבחינת פסקי הדין הקשורים לשירות נשים ביחידות קרביות בצה"ל. לשם כך, נערך ניתוח תוכן איכותני של שני פסקי דין מרכזיים: בג"ץ אליס מילר ובג"ץ הסיירות. הפרק השני של עבודה זו מתאר את מתודולוגיית המחקר והגישה שננקטה. הפרק השלישי מציג את ממצאי המחקר. לבסוף, הפרק האחרון מסכם את המסקנות המתקבלות מהממצאים ומספק דיון מקיף בתוצאות ביחס לספרות הקיימת.