דוקטרינת השימוש ההוגן בעידן הדיגיטלי: התפתחותה והתמודדותה עם טכנולוגיות חדשות

דוקטרינת השימוש ההוגן בעידן הדיגיטלי: התפתחותה והתמודדותה עם טכנולוגיות חדשות

מבוא 1
מרשימה סגורה לדוקטרינה פתוחה 2
הסדר הטיפול ההוגן 2
סעיף 19 והמבנה החדש 2
ארבעת השיקולים ומשקלם היחסי 3
מקורם של השיקולים 3
מטרת השימוש ואופיו 4
אופי היצירה והיקף השימוש 4
ההשפעה על השוק 4
מבחן השימוש המשנה-צורה 5
לידת המבחן ועלייתו 5
הצמצום בעניין וורהול 5
היישום בפסיקה הישראלית 6
אתגרי הטכנולוגיות החדשות 7
דיגיטציה, חיפוש והנגשה 7
כריית טקסט ונתונים 7
אימון מודלי בינה מלאכותית 8
סיכום 9
רשימת מקורות 10
חקיקה 10
חקיקה זרה 10
פסיקה 10
פסיקה זרה 11
ספרות 11
ספרות לועזית 12

מבוא

זכות היוצרים מעניקה לבעליה אגד של זכויות ייחודיות ביצירה, ובהן הזכות להעתיקה, לפרסמה, לבצעה בפומבי ולעשות בה יצירה נגזרת. לצד הזכויות הללו מציב המחוקק שורה של שימושים מותרים, המצמצמים את היקף ההגנה ומאזנים בין עניינו של היוצר לבין עניינו של הציבור בנגישות ליצירות ובהמשך היצירה. בראש השימושים המותרים ניצבת דוקטרינת השימוש ההוגן שבסעיף 19 לחוק, שהיא הרחבה והגמישה שבהם.

עד לחקיקת החוק הוסדר התחום בפקודת זכות יוצרים ובחוק האנגלי משנת 1911 שהוחל על ארץ ישראל, ואלה הכירו ב"טיפול הוגן" ברשימה סגורה של מטרות בלבד. סעיף 19 החליף רשימה זו בדוקטרינה פתוחה, בהשראת דוקטרינת ה-‎fair‎ ‎use‎ האמריקנית, המעוגנת מאז 1976 בסעיף 107 לחוק זכות היוצרים הפדרלי.

המעבר לסטנדרט פתוח נעשה, בין השאר, מתוך ההכרה שרשימה סגורה אינה מדביקה את קצב ההתפתחות הטכנולוגית. ואולם דווקא הטכנולוגיות של העשור האחרון, ובראשן דיגיטציה בקנה מידה גדול, כריית טקסט ונתונים ואימון מודלי בינה מלאכותית, מעמידות את הדוקטרינה במבחן שאין לו תקדים.

סקירה זו עוקבת אחר התפתחות הדוקטרינה בחמישה מישורים. תחילה נבחן המעבר מן הרשימה הסגורה של הפקודה אל הדוקטרינה הפתוחה של סעיף 19. לאחר מכן נדונים ארבעת השיקולים ומשקלם היחסי. הפרק השלישי עוסק במבחן השימוש המשנה-צורה ובהתפתחותו, הפרק הרביעי ביישום בפסיקה הישראלית, והפרק החמישי באתגרים שמעמידות הטכנולוגיות החדשות. לבסוף מובא סיכום.