דיני נזיקין – סיכום קורס מלא

דיני נזיקין – סיכום מקיף של חומר הקורס

תוכן העניינים

1. מבוא: מהם דיני הנזיקין 7
מושגי יסוד 7
מקרה בוחן: סוגיות דיני הנזיקין בראי פרשת מלחי 7
מקום דיני הנזיקין במשפט 9
הקושי להגדיר מהם דיני הנזיקין ומושא עניינם 11
מקורות דיני הנזיקין 11
מאפייני דיני הנזיקין 16
נזק כמושג יסוד 24
ההבחנה בין החבות הנזיקית לבין הסעד הנזיקי 24
יסודות האחריות בנזיקין 25
סוגי העוולות 25
היחס בין העוולות 28
משטרי האחריות בנזיקין 30
אחריות בלא נזק 32
שאלות חזרה 32
2. מטרות דיני הנזיקין והגישות התיאורטיות 34
חשיבות זיהוי המטרות והתיאוריות של דיני הנזיקין 34
שתי התוצאות של הטלת האחריות: התוצאה הישירה והתוצאה העקיפה 34
מטרת הפיצוי והשבת המצב לקדמותו 35
דיני הנזיקין לעומת ביטוח לאומי והסדרים סוציאליים 38
מטרת ההרתעה, הכוונת התנהגות וקביעת סטנדרטים התנהגותיים 39
הגישה הכלכלית לדיני הנזיקין 41
הגנה על זכויות הפרט 49
צדק מתקן 50
צדק חלוקתי (צדק מחלק) 52
גישות פמיניסטיות לדיני הנזיקין 54
גישות פלורליסטיות לעומת גישות מוניסטיות 55
יישום: ניתוח מקרה בפרשת הביציות 56
תרגילים 57
3. עוולת הרשלנות: יסודות העוולה, התרשלות, חובת זהירות ונזק 58
מקומה של עוולת הרשלנות בדיני הנזיקין 58
הבסיס הסטטוטורי: סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין 59
ארבעת יסודות העוולה 60
יסוד ההתרשלות (הפרת חובת הזהירות) 60
יסוד חובת הזהירות 66
יסוד הנזק 78
סדר בחינת יסודות העוולה 80
תרגילי חזרה 80
4. חובת הזהירות במצבים מיוחדים ובסוגי נזק מיוחדים 83
אחריות רשות ציבורית 83
מחדל טהור וחובת הצלה 92
נזק כלכלי טהור 96
נזק בלתי ממוני ונזק נפשי טהור 100
פגיעה באוטונומיה כסוג נזק 105
טבלת סיכום: סוגי הנזק וחובת הזהירות 106
תרגילים 106
5. העברת נטל השכנוע, חזקות הרשלנות ודוקטרינת הנזק הראייתי 111
נקודת המוצא: נטל השכנוע מוטל על התובע 111
חריג "הדבר מעיד על עצמו" (סעיף 41 לפקודת הנזיקין) 112
חריג "דברים מסוכנים" ו"דבר נמלט" (סעיף 38 לפקודת הנזיקין) 115
חריג "אש" (סעיף 39 לפקודת הנזיקין) 116
חריג "חיה" (סעיף 40 לפקודת הנזיקין) 117
נזק שגרם כלב: סימן ד1 לפקודה (סעיפים 41א-41ב) 117
דוקטרינת הנזק הראייתי 119
תרגיל מסכם: יסודות הרשלנות, "הדבר מעיד על עצמו" ונזק ראייתי 121
6. עוולת הפרת חובה חקוקה 125
מהות העוולה ומקומה בשיטה 125
יסודות העוולה: מבט כללי 126
היסוד הראשון: קיומה של חובה חקוקה שהופרה 127
היסוד השני: החיקוק נועד לטובת הניזוק או להגנתו 128
היסוד השלישי: נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק 130
היסוד הרביעי: ההפרה גרמה לנזק (קשר סיבתי) 131
היסוד החמישי: החיקוק לא התכוון לשלול את התרופה הנזיקית 132
מגמות בפסיקה: הרחבה וצמצום 133
הגנות בתביעה בגין הפרת חובה חקוקה 133
היחס בין הפרת חובה חקוקה לעוולות אחרות 133
יישום: ניתוח עוולת הפרת חובה חקוקה במקרה בוחן 135
7. עוולת התקיפה, רשלנות רפואית, הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה 137
עוולת התקיפה 137
רשלנות רפואית 140
דוקטרינת ההסכמה מדעת 143
עילות התביעה בהיעדר הסכמה מדעת 150
פגיעה באוטונומיה כראש נזק 152
תרגילים 157
8. קשר סיבתי, ריחוק נזק וריבוי מעוולים 159
דרישת הקשר הסיבתי: מקומה ומבנה 159
הקשר הסיבתי העובדתי 160
נחיצותם של מבחנים חלופיים לבחינת הקשר הסיבתי העובדתי 160
אחריות הסתברותית ועמימות סיבתית: פגיעה בסיכוי והגברת הסיכון 163
הקשר הסיבתי המשפטי 171
סיבתיות משפטית וריחוק נזק 173
ניתוק הקשר הסיבתי: סעיף 64 וגורם זר מתערב 173
שיקולי מדיניות בסוגיית הקשר הסיבתי 175
תרגילים 176
9. ההגנות בדיני הנזיקין 180
מושג ההגנות ודרכי ההתגוננות של הנתבע 180
הגנת האשם התורם 181
חובת הקטנת הנזק 184
הגנת ההסתכנות מרצון 186
מחלת נפש 189
קטינים וקבוצות הזוכות ליחס מקל 190
מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה 191
תחולת ההגנות במשטרי אחריות מיוחדים 191
10. לשון הרע 193
מהות דיני לשון הרע ומקומם בדיני הנזיקין 193
הערכים המוגנים 194
יסודות עוולת לשון הרע 196
פרסומים מותרים והגנות 198
סעדים 201
תרשים הזרימה בתביעת לשון הרע 202
תרגול ומקרים לדיון 202
11. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 205
רקע: מקומו של ההסדר ומטרותיו 205
הגדרת "תאונת דרכים": מבנה ההגדרה 206
ההגדרה הבסיסית: ששת היסודות 208
החזקות המרבות 216
החזקה הממעטת: מעשה מכוון 217
משטר האחריות המוחלטת 218
חובת הביטוח 219
הזכאים והחייבים: מי חב כלפי מי 220
שלילת הזכאות: סעיף 7 לחוק והחריגים לו 223
קרנית: היעדר ביטוח חובה 224
כלל ייחוד העילה 225
הגבלת הפיצוי: סעיף 4 לחוק 227
נזקי רכוש בתאונות דרכים 227
סדר הניתוח של אירוע תאונת דרכים 228
תרגילים 229
12. אחריות למוצרים פגומים 232
רקע: תביעות נזיקיות נגד יצרני מוצרים 232
חוק האחריות למוצרים פגומים: רקע ותכלית 232
יסודות האחריות 234
ההגנות העומדות ליצרן (סעיף 4) 240
התיישנות (סעיף 6) 242
פיצויים: תקרת הפיצוי (סעיף 5) 242
היעדר ייחוד עילה 242
יתרונות החוק וחסרונותיו 243
נזקים ממוצרי דם: החוק לפיצוי נפגעי עירוי דם 243
תרגול: מקרים לדיון ופתרונות 243
13. מטרדים ומפגעים סביבתיים 247
מפגעים סביבתיים: מושג ורקע 247
הסדרי החקיקה הרלוונטיים 247
החוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 249
החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב-1992 252
תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992 253
סקירת הפסיקה 254
תרגילים 255
14. פיצויים בגין נזקי גוף 257
מבוא: מן האחריות הנזיקית אל הסעד הנזיקי 257
הפגיעות הנכללות בגדר נזקי גוף 258
סיווג נזקי הגוף 258
תכלית הפיצויים: השבת המצב לקדמותו 259
הסדרי הפיצוי עבור נזקי גוף 260
הבסיס החוקי לקביעת נכות גופנית 263
תפקיד המומחים והשיח הפרופסיונלי בקביעת נכות 264
הלכות מכוננות בנושא הפיצויים בשל נזקי גוף 264
ספרות המחקר: המשגת ה"גוף" בדיני הנזיקין 270
15. אחריות שילוחית ואחריות למעשי הזולת 271
המושג: אחריות ישירה ואחריות משנית 271
ההסדרים בפקודת הנזיקין: סעיפים 12-16 271
תרגיל: ארוחות הצהריים בגני הילדים (חיידק הסלמונלה) 273
היחסים בין האחריות הישירה לבין האחריות השילוחית 274
יחסי מעביד-עובד: הגדרת "מעביד" ו"עובד" 275
הרציונלים להטלת אחריות שילוחית על המעביד, והביקורת עליהם 276
המעשה נעשה "תוך כדי עבודתו" של העובד 277
מבנה הניתוח של שאלת אחריות שילוחית 280
תרגילים נוספים 281
16. תיאורטיזציה של נושאי הקורס 283
דיני הנזיקין כתוצר של תפיסות חברתיות ותרבותיות 283
דיני הנזיקין ויחסי המשפחה: התערבות משפטית ביחסי הורים וילדים 283
המשגת הגוף בדיני הנזיקין 284
מגדר ועוולת הרשלנות: חוויית חיים נשית וצפיות של נזק 285
17. ניתוח מקרה (קייס) בדיני הנזיקין ודרכי מענה בבחינה 287
עקרונות יסוד בגישה לקייס 287
שלב ההכנה: קריאת העובדות ומיפוי האירוע 288
בחירת העילות ומשטרי האחריות 289
ניתוח עוולת הרשלנות בקייס 290
עילות ונושאים נוספים שיש לבחון 292
משטרים סטטוטוריים מיוחדים 293
ההגנות 295
הנזק והפיצוי 295
כללי כתיבה ודגשים לתשובה 296
שאלות ממוקדות ושאלות תיאורטיות 297
רשימת בדיקה מסכמת: סדר הבחינה בקייס 298
תרגילים לדוגמה עם פתרון מוצע 298

1. מבוא: מהם דיני הנזיקין

מושגי יסוד

דיני הנזיקין משתמשים במערכת מושגים משלהם, המקבילה בחלקה למושגי דיני העונשין אך שונה מהם במהותה:
● עוולה (המקבילה האזרחית ל"עבירה" בפלילים): קובץ של תנאים (יסודות) שאם התובע מצליח להוכיח את התקיימותם, ניתן להטיל אחריות על הנתבע כלפי התובע ולחייבו בתשלום פיצוי. אפשר לדמיין עוולה כ"משבצת" שבתוכה תנאים מסוימים; ברגע שהעובדות "נכנסות" למשבצת, ניתן להטיל אחריות.
● מעוול (מקביל ל"מורשע"): מי שלגביו ניתן לומר שהתקיימו התנאים להטלת אחריות, כלומר האישיות המשפטית שבית המשפט הכריע, בסוף ההליך, שבהתנהגותה קיימה את יסודות העוולה. המונח "מעוול" שונה מ"עבריין", המלמד על התנהגות מתמשכת.
● מזיק (מבצע המעשה): מי שבהתנהגותו גרם לנזק, או לפחות מי שנטען כלפיו שגרם לנזק. לא כל מזיק הוא מעוול: ייתכן שאדם גרם בפועל לנזק, והוא "מזיק" בעולם העובדתי, אך לא התקיימו לגביו התנאים להטלת אחריות, ולכן אי אפשר להטיל עליו אחריות נזיקית.
● ניזוק (מקביל ל"קורבן העבירה"): מי שסבל את הנזק (או טוען שסבל נזק) מידי המזיק או המעוול.
● תובע: מי שמגיש את התביעה הנזיקית. הניזוק הופך לתובע רק אם בחר להגיש תביעה; יש ניזוקים שסופגים נזק ואינם הופכים לתובעים.
● נתבע (מקביל ל"נאשם"): מי שהתביעה מוגשת נגדו. לא כל מזיק הופך לנתבע.
● תביעה נזיקית / הליך נזיקי (מקביל ל"הליך פלילי"): בעוד שבדיני העונשין מדברים על פתיחת הליך פלילי באמצעות כתב אישום, בדיני הנזיקין ההליך נפתח בכתב תביעה ומכונה תביעה נזיקית או הליך נזיקי.
● ראש נזק: כל אחד מסוגי הנזק השונים שבגינם נתבע פיצוי (למשל הפסד השתכרות, הוצאות רפואיות, כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים).