הגבול המשפטי בין סאטירה לבין לשון הרע

סמינריון – לשון הרע

הגבול המשפטי בין סאטירה לבין לשון הרע

תוכן עניינים

מבוא 2
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 3
סאטירה – הגדרה 7
עקרון חופש הביטוי 10
סאטירה וחוק לשון הרע 13
משפט משווה 18
סיכום 20
ביבליוגרפיה 22

מבוא

הומור הוא מרכיב נרחב בתקשורת האנושית ומרכיב בסיסי של הדמוקרטיה. לאורך ההיסטוריה, הוא שימש ככלי העוסק בפוליטיקה-חברתית, ככלי העוסק בפרשנות, או ככלי לניהול משא ומתן קולקטיבי על גבולות ונורמות חברתיות . כתוצאה מכך, בתי משפט מכל רחבי העולם הדגישו לעתים קרובות את החשיבות של ההגנה הנדרשת על דיבור הומוריסטי, תוך כדי גם הכרה באופיו החמקמק ורב הפנים. הומור מוגדר בדרך כלל כהעברת מידע בלבד, כאשר אופני ביטוי, כולם או חלקם מכוונים לשמח או לשעשע . תקשורת הומוריסטית יכולה לאמץ אסטרטגיות שונות (כגון הגזמה, אנדרסטייטמנט, אירוניה, מטפורה, שילוב צורות שונות (כמו חיקוי פארודי), ומתבטאת בכלי תקשורת שונים (מבדיחות מילוליות ועד לקריקטורות). יתר על כן, הומור יכול לשרת מגוון רחב של מטרות, החל מבידור גרידא ועד סאטירה, כלומר, שימוש בטכניקות הומוריסטיות כדי להעביר ביקורת חברתית או פוליטית. סאטירה היא "השימוש בהומור, באירוניה, בהגזמה או בלעג כדי לחשוף ולבקר את הטיפשות או הרשעות של אנשים, במיוחד בהקשר של פוליטיקה עכשווית וסוגיות אקטואליות אחרות" .
השאלה הנשאלת היא באיזה שלב בדיחה הופכת לעוול משפטי, המצדיק תביעה המתבססת על חוק לשון הרע? הגבול בין הגנה להגבלת הומור, מעלה קושי, שכן נדרש לנווט בהתנגשות ערכית חריפה: זכותם של יחידים וקבוצות להיות חופשיות מהתקפה על רכושם וכבודם, לעומת זכות הפרט לחופש ביטוי.
בעבודה זו אבדוק מתי עובר הגבול בין סאטירה לבין לשון הרע והאם ישנם מקרים בהם סאטירה היא גם לשון הרע?
מהלך הטיעון יהיה כדלהלן: בפרק א' אציג את החוק ואת הסעיפים הרלוונטיים בתחום לשון הרע. בפרק ב' אסביר מהי סאטירה, בפרק ג' אדון בעקרון חופש הביטוי, בפרק ד' אציג פסיקה אודות תביעות לשון הרע אל מול הסאטירה בפרק ה' אסקור את הנהוג במשפט האנגלי והאמריקאי ובפרק הסיכום אציג את מסקנותיי.