הסוגיה ההלכתית לגבי עישון לאור דיני בין אדם למקום ודיני בין אדם לחברו

מכללת אורות ישראל

הסוגיה ההלכתית לגבי עישון לאור דיני בין אדם למקום ודיני בין אדם לחברו

שם הקורס: סמינריון בתלמוד

תאריך: ט"ו בשבט ה'תשפ"ד 25/01/2024

תוכן עניינים

מבוא 3
שיטת המחקר 4
שאלת המחקר 5
ראשי הפרקים 5
העישון, מאפייניו והתפתחות הסוגיה ההלכתית 6
העישון ומאפייניו 6
התפתחות הסוגיה ההלכתית 7
דיני בין אדם למקום 9
העישון כמבטא איסור דאורייתא 9
העישון בשבתות וביום טוב 14
דיני בין אדם לחברו 16
דיני נזיקין, הלכות שכנים ודיני צניעות 16
סיכום ומסקנות 20
מקורות 22

מבוא

עישון הוא אחת הסיבות המובילות לתחלואה ותמותה ברחבי העולם. על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-8 מיליון בני אדם מתים מדי שנה כתוצאה ישירה מעישון סיגריות או מוצרי עישון, כגון נרגילות, טבק, פייפ וכו'. בישראל, עישון הוא אחד הגורמים העיקריים לתחלואת לב וריאות, ולתוחלת חיים קצרה יותר. כ-20% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל מעשנת באופן סדיר. שיעור המעשנים בקרב נוער ובגירים עומד על 36% בממוצע.
המידע הראשון על עישון וטבק בספרות הרפואה המערבית מופיע בשנת 1561. במשך כ-200 השנים שלאחר מכן, לאחר שהטבק הגיע לאירופה מאמריקה, רופאים סברו שהטבק מועיל לבריאות והשתמשו בו בעיקר לטיפול במחלות עור, עיכול ונשימה – ללא שהם נתמכים בראיות מדעיות או הסבר על מנגנון הפעולה. בספרות הרפואית היהודית מוזכר הטבק לראשונה בספר 'מעשה טוביה' כתרופה יעילה למחלות נשימה. עם הזמן התרחב השימוש בטבק לצרכים אחרים ובמיוחד בעישון, והפך למקובל חברתית. בהתאמה, חלק מהפוסקים בתקופה זו סברו שעישון מועיל לבריאות על ידי סיוע לעיכול, גירוי התיאבון ושיפור תנועתיות, והוא היה די פופולרי בקרב אדמורי"ם ובחברה הכללית.
העיסוק בעישון על פי ההלכה הופיע בראשית המאה ה-17, עם התפשטותן של הטבק, הסיגריות ומוצרי העישון. חכמי ההלכה דנו בנושא העישון תוך שהם אינם מודעים לסכנות הבריאותיות ותוך התמקדותם בנושאים חברתיים, כגון ביטול זמן לימוד תורה, הרגל חברתי מגונה ופעולה המעודדת שיחת חולין.
רבי שמואל אהוהב, רבה של וונציה מהמאה ה-17, סבר כי עישון הטבק מוביל לאיבוד זמן תורה והתעסקות עם תענוגים, מבלי שהוא מתייחס לפגיעה הבריאותית שבעישון מחוסר ידיעה של אותם הזמנים. בתחילה המאה ה-18, היחס של ההלכה היהודית והפוסקים כלפי עישון היה כפעולה שיש בו תועלת רפואית -וזאת בהתאם לידע הרפואי במאה ה-18 וכפי שכתב יעקב יהושע פלק בספר 'פני יהושע': " נראה דעישון הטובא"ק [הטבק] נמי הוי לבריאת הגוף לעכל המזון ולתאוות המאכל וכיוצא בזה". או כפי שכתב רבי יחיאל מיכאל הלוי אפשטיין, פוסק שחי במזרח אירופה במאה ה-19 כי השימוש בטבק נעשה לצורך 'רפואי'.
במהלך המאה ה-18 היה עישון הטבק מקובל בקרב רבנים והחצרות החסידים. אבי תנועת החסידות הבעל שם טוב שחי במאה ה-18 היה נוהג לעשן במקטרת ביחד עם חסידיו כדי להשיג מעלות רוחניות ומאגיות וכך התפשטה תופעת העישון בקרב רבנים מרכזים, חסידים ובעלי מעמד הנמוך שראו בפוסקי ההלכה המעשנים כמודל לחיקוי . עם זאת, במחצית השנייה של המאה ה-19 כבר עלו קולות אשר טענו כי עישון מזיק ביותר מבחינה רפואית ומנקודה זו צמחו פסקי הלכה אשר הביעו התנגדות לעישון בשל הסכנה הבריאותית, החברתית והתרבותית.
בעבודה זו אני שואף להבין את הרקע והטעם שמאחורי איסורים והיתרים בהלכה. אני מאמין שחקר נושא זה יכול לתרום להבנה מעמיקה יותר של תהליכי קבלת ההחלטות בהלכה. לאורך הדורות פוסקים שונים התייחסו לסוגיה זו מזוויות שונות – בריאותיות, חברתיות והלכתיות. בכוונתי לבחון את השיקולים שעמדו מאחורי פסיקותיהם ביחס לעישון, ולנתח כיצד השתנו הגישות בהתאם לרוח התקופה ובמיוחד לכל אורך המאה ה-20 שבו חל מפנה ביחס של ההלכה היהודית כלפי העישון לאחר שהתבהרה הסכנה שבעישון. סבורני כי נוכל לחדש, במסגרת עבודה זו, במקצת על סוגיית העישון בראי ההלכה היהודית משום שאין בית מדרש בלא חידוש.

שיטת המחקר

במסגרת עבודה זו אבחן מה יחסה של ההלכה היהודית כלפי עישון ומהן גישות הפוסקים בעבר לעומת ימינו. בעבודה נבחן מהו עצם האיסור, חומרתו ונימוקי האיסור על פי הגישות השונות. במחקר זה נעשה שימוש במגוון רחב של מקורות ראשוניים, לרוב כאלה הסרוקים ברשת באמצעות האתר "הספרייה היהודית' אגודה לשימור ספרים בעברית ובאתר המקוון 'ספריא' המאפשר קריאה מקוונת של ספרים מן המאה ה-13 ועד ימינו. כמו כן נעשה שימוש במקורות משניים, מחקרים ומאמרים שנכתבו על הקשר בין ההלכה היהודית לחברה היהודית ולעישון. במסגרת העבודה הובאו מספר ציטוטים מהמקורות, שבהם נעזרתי לצורך הצגת טענותיי, השתדלתי לקצר ולהמעיט בציטוטים ככל הניתן.

שאלת המחקר

מה יחסה של ההלכה היהודית כלפי עישון לאורך הדורות ומהן גישות הפוסקים בעבר לעומת ימינו?

ראשי הפרקים

פרק ראשון מציג רקע קצר אודות עישון ומאפייניו, היקף התופעה וכן את התפתחותה של הסוגיה הלכתית בנושא עישון. הפרק השני מתארת מהו עצם האיסור, חומרתו ונימוקי האיסור על פי דין תורה הן בשבות ובימים טובים והן באופן כללי . פרק השלישי, מבטא את היחסה של ההלכה כלפי עישון תוך התמקדות בדיני בין אדם לחברו, בדיני נזיקין והלכות שכנים. פרק אחרון, סיכום: המרחיב לגבי מסקנות ותובנות שעלו מהמחקר.