הפרעת קשב וריכוז וחוסן נפשי בקרב בוגרים שאובחנו באיחור

תוכן עניינים

מבוא 1
הפרעת קשב וריכוז 3
הגדרה 3
השלכות הפרעת הקשב והריכוז 3
חוסן נפשי 5
הגדרה 5
השגת חוסן נפשי 5
הקשר בין מאפייני הפרעת הקשב ובין החוסן הנפשי 6
השלכות הפרעת הקשב על החוסן הנפשי 6
שאלת המחקר 6
השערות המחקר 6
שיטת המחקר 8
משתתפי המחקר 8
כלי המחקר 8
ניתוח הנתונים 8
שיקולים אתיים 9
ממצאים 10
תמצית הראיונות 10
דקלה 10
דניאל 10
מרווה 11
לירון 11
רותם 12
רעות 12
תום 13
תמות מרכזיות שעלו מן הראיונות 13
תחושת חוסר מסוגלות 13
חוויית ההתמודדות בלימודים ובחיי היומיום 14
חשיבות התמיכה וההבנה 14
תהליכי התמודדות 14
הבנה עצמית וחמלה 14
סיכום הממצאים 15
דיון 16
חוויות אישיות והשפעתן על חוסן נפשי 16
חשיבות התמיכה החברתית 17
טיפול תרופתי והתערבויות נוספות 17
דחיינות ומנגנוני פיצוי 18
מגבלות המחקר 18
מסקנות והמלצות 20
סיכום 21
ביבליוגרפיה 23
נספחים 25
מדריך הראיון לבוגרים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז 25
שאלות רקע 25
שאלות עומק 25

מבוא

הפרעת קשב וריכוז (‎Attention‎ ‎Deficit‎ ‎Hyperactivity‎ ‎Disorder‎, ‎ADHD‎) היא אחת ההפרעות הנוירו-התפתחותיות הנפוצות בילדות, והיא מאופיינת בדפוס מתמשך של חוסר קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות החורג מן המצופה בהתאם לגיל ההתפתחותי ופוגע בתפקוד ביותר מהקשר חיים אחד (‎American‎ ‎Psychiatric‎ ‎Association‎, ‎2013‎). ההפרעה אינה נעלמת עם המעבר לבגרות: אצל חלק ניכר מן המאובחנים היא ממשיכה להתבטא בלימודים, בעבודה ובמערכות היחסים, ולעיתים היא מתמתנת ומקבלת ביטוי סמוי יותר, כך שאינה נראית לעין (הרשקו 2021, מנור 2012). סקר אוכלוסייה רחב שנערך בארצות הברית בחן את מצב האבחנה המדווחת בקרב בוגרים בגילי העבודה, והבחין בין מי שאובחנו בילדותם, מי שאובחנו רק בבגרותם ומי שאינם נושאים אבחנה כלל (‎London‎ ואחרים 2025).

במקביל התפתח בספרות המחקרית העיסוק במושג החוסן הנפשי. חוסן נפשי (‎resilience‎) מתואר כתהליך דינמי של הסתגלות חיובית למצוקה, המתרחש במפגש שבין מאפייני הפרט ובין גורמי הגנה משפחתיים, חברתיים ותרבותיים (‎Freire‎ ואחרים 2021). פרילטנסקי (2022) ממקם את החוסן בתוך תפיסה רחבה של רווחה, הנשענת על שישה תחומי חיים הקשורים זה בזה, ומדגיש כי שיפור בתחום אחד עשוי להקרין על התחומים האחרים. גישות אלו מציבות את החוסן לא כתכונה מולדת אלא כתהליך הניתן לטיפוח, ולכן גם כיעד אפשרי להתערבות חינוכית וטיפולית.

המפגש בין שני התחומים מעלה שאלה מעשית. מאפייני ההפרעה, ובייחוד שרשרת הכישלונות והמשוב השלילי המצטברים בילדות, פוגעים בדימוי העצמי ובתחושת המסוגלות (מירון 2020, הרשקו 2021). סקירה שיטתית שבחנה את ההערכה העצמית בקרב בוגרים עם הפרעת קשב וריכוז, בעזרת סולם ההערכה העצמית של רוזנברג, הצביעה על הערכה עצמית נמוכה יותר בקרבם בהשוואה לבוגרים ללא ההפרעה (‎Pedersen‎ ואחרים 2024). מחקר אחר בחן את הקשר שבין חוויות ילדות שליליות וחיוביות ובין דרכי התגובה למצוקה בקרב בוגרים עם ההפרעה ובלעדיה, מתוך מסגרת מושגית של סיכון וחוסן (‎Merscher‎ ואחרים 2026). בהקשר הישראלי נבדק הקשר שבין חמלה עצמית ובין איכות חיים בקרב בוגרים עם הפרעת קשב וריכוז ובלעדיה (‎Lester‎ ‎Keidar‎ ואחרים 2023), ובקרב סטודנטים נבחנו החוסן האישי והמסוגלות העצמית של לומדים עם ההפרעה ובלעדיה (בשארה ובנג'ו 2022).

עם זאת, רוב הידע הקיים נשען על אוכלוסיות שאובחנו בילדות, ופחות נדרש לקבוצה שגדלה בלי אבחנה וקיבלה אותה רק בבגרות. קבוצה זו נשאה עמה שנים ארוכות של הסבר עצמי שגוי לקשייה, ולעיתים גם של האשמה עצמית, ולכן היא עשויה להציג תמונת חוסן שונה מזו המתוארת בספרות. מכאן נובעת שאלת המחקר של עבודה זו: מהו החוסן הנפשי של בוגרים עם הפרעת קשב וריכוז שאובחנו בבגרותם, וכיצד הם מתארים את הקשר שבין האבחנה המאוחרת ובין תחושת המסוגלות, הדימוי העצמי ודרכי ההתמודדות שלהם.

העבודה פותחת בסקירת ספרות המגדירה את הפרעת הקשב והריכוז, את דרכי אבחונה ואת השלכותיה, ולאחריה סקירה של מושג החוסן הנפשי ושל הדרכים להשגתו. הפרק שלאחר מכן מחבר בין שני התחומים ומציג את שאלת המחקר ואת השערותיו. בהמשך מתואר מערך המחקר האיכותני, ובכללו המשתתפים, כלי המחקר, דרך ניתוח הנתונים והשיקולים האתיים. פרק הממצאים מציג תמצית של הראיונות ואת התמות שעלו מהם, ואחריו פרק הדיון הבוחן את הממצאים אל מול הספרות. העבודה נחתמת בפרק מסקנות והמלצות ובסיכום.