הקצה והמרכז: קהילות מגודרות והשיח של פחד עירוני

הקצה והמרכז: קהילות מגודרות והשיח של פחד עירוני

Low, 2001

תוכן עניינים

פתיחה 1
מבוא 2
פתיחת הקהילה המגודרת 3
שיטה 9
הסטינג של המחקר 9
מערך המחקר ושיטות ספציפיות 12
ניתוח 13
ניתוח אתנוגרפי 13
ניתוח תוכן 13
ניתוח תוכן ביקורתי 13
החיפוש אחר בטחון ובטיחות 14
ניו-יורק 15
סן אנטוניו 17
ממצאי ניתוח השיח הביקורתי 19
דיון 21
מסקנות 22
מקור 23

פתיחה

בארצות הברית, קהילות מגודרות מהמעמד הבינוני והבינוני-גבוה יוצרות צורות חדשות של הדרה והפרדה במגורים, המעמיקות שסעים חברתיים שכבר קיימים (Blakely and Snyder 1997; Higley 1995; Lang and Danielson 1997; Marcuse 1997). בעוד שמבחינה היסטורית קהילות סגורות ומאובטחות נוצרו בארצות הברית על מנת להגן ולאפשר את עולם הפנאי שלאחר פרישה מהעבודה, התפתחויות עירוניות ופרבריות אלו פונות כיום לשוק הרבה יותר רחב, כולל משפחות עם ילדים (Guterson 1992; Lofland 1998). התכנסות זו למובלעות מאובטחות עם חומות, שערים ושומרים, סותרת מבחינה חומרית וסימבולית את הערכים והאתוס של אמריקה, מאיימת על הגישה של הציבור למרחבים פתוחים, ויוצרת מחסום נוסף לאינטראקציה חברתית, לבניית רשתות חברתיות, ולהגברת הסובלנות כלפי קבוצות שונות מבחינה תרבותית/אתנית/חברתית (Davis 1992; Devine 1996; Etzoni 1995; Judd 1995; McKenzie 1994).
במאמר זה, אני חוקרת כיצד השיח של פחד מאלימות ומפשיעה והחיפוש אחר קהילה מאובטחת, על ידי אלו שחיים בקהילות מגודרות בארצות הברית, מעניק לגיטימציה ורציונל לאסטרטגיות מבוססות-מעמד של הדרה והפרדת מגורים. אני בוחנת האם החוויות של התושבים בערים אלו, של עלייה בשונות התרבותיות, גורמת להם לברוח משכונות מסוימות מתוך כך שהם חווים את "אובדן המקום" ולכן מרגישים חוסר ביטחון (Altman and Low 1992). אנשים מסוימים מגיבים לאובדן זה באמצעות בחירה לקנות שטח במקום מוגן, קהילה מוקפת בחומה ושמורה, שלה הם יוכלו לקרוא בית. [קהילות מגודרות, ארצות הברית, פחד עירוני]

מבוא

מחקרים אנתרופולוגיים עכשוויים של העיר מתמקדים קודם כל במרכז, ומספקים אתנוגרפיות של מקומות משמעותיים תרבותית כמו שווקים, פרויקטים של מגורים, גנים, כיכרות, מרכזי כנסים, מזרקות, ומקלטים לחסרי-בית, שיוצרים תהליכים עירוניים ברמת המיקרו וברמת המאקרו (Low 1999). מחקרים אלו שופכים אור על הכוח החומרי וגם על הכוח המטאפורי של ניתוח מרחבי על מנת לתאר את העיר. עם זאת, בעיה אחת היא הנצחת הקשר הלא פשוט בין מחקרים עירוניים למחקרי פרברים. החלוקה ההיסטורית בין "כפרי" ל"עירוני" מגבירה את הנטייה למיין חוקרים לדיסציפלינות נפרדות ולמחנות מתודולוגיים שונים.
המעבר לניתוח מרחבי של העיר מצריך התייחסות להפרדה זו במובן זה שהסתירות והקונפליקטים הקיימים במרכז באים לידי ביטוי לעיתים קרובות באופן חי יותר בקצוות . כך אנו מוצאים את התהליך של "הפיכה של ארה"ב לקניון" כהיפוך של ההבניה הכלכלית מחדש והדה-תיעוש של מרכזי הערים (Zukin 1991); והשונות התרבותיות והמתחים האתניים של המרכז משתקפים כהפרדה והומוגניות חברתיות של הפרברים (Massey and Denton 1988). התפתחות המגורים המגודרים מעניינת במיוחד, מפני שהיא משקפת שינויים בערכים החברתיים שמלווים את הגלובליזציה המהירה. הבנה של צורה מרחבית זו, ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים שלה, ומדוע אנשים בוחרים לגור בהם, מספקת פרספקטיבה חשובה על מרכז העיר, שפעמים רבים לא מבחינים בה.
עבור מרבית האמריקאים, המרחק מהפרברים לעיר, או מהעבודה לבית, נמצא בשיח חברתי מורכב. סנטימנט אנטי-עירוני מבוטא פעמים רבים כפחד מאלימות ופשיעה שנטען כי הם קיימים בעיר. בתוך קהילות מגודרות, עם זאת, האינטנסיביות של השיח על פחד עירוני מעלה אפשרות לקיומם של הסברים חברתיים אחרים. במחקר זה, אני חוקרת את הקשרים המורכבים בין שיח זה, אובדן של תחושת המקום, והעלייה בהפרדה מעמדית. אני מציעה את האפשרות שהוספת חומות, שערים, ושומרים, מייצרת נוף שמקודד יחסים מעמדיים והפרדת מגורים (אתנית/מעמדית/גזעית/מגדרית) באופן קבוע בסביבה הבנויה (Low 1997). הבנת האופן שבו נוף זה מקבל לגיטימציה באמצעות שיח של פחד מפשיעה ואלימות, מסייעת לחשוף כיצד נוצר עיצוב זה מבחינה חומרית ורטורית.
אני משתמשת בניתוח תוכן סמנטי על מנת לתעד את קיומו של פחד עירוני בצורותיו הרבות והשפעתו על הנרטיבים של התושבים העירוניים. ניתוח שיח ביקורתי מספק מתודולוגיה עכשווית לקידוד השיח על פחד עירוני כהבניה חברתית מקובלת לגבי הדרה מעמדית והטיות גזעניות/אתניות/תרבותיות. השימוש בשיח בנושא של פחד עירוני מחזק את הטענות של התושבים לגבי הצורך שלהם לחיות מאחורי שערים וחומות בעקבות הסכנה מה"אחרים" שמסתתרים בחוץ.

תרגום לעברית של המאמר:

Low, S. M. (2001). The edge and the center: Gated communities and the discourse of urban fear. American anthropologist, 103(1), 45-58.‏