הקשר בין הצגה מחדש של דוחות כספיים לבין עזיבת נושאי משרה בחברות ציבוריות בישראל

המרכז האקדמי לב

החוג לחשבונאות

עבודת סמינריון

הקשר בין הצגה מחדש של דוחות כספיים לבין עזיבת נושאי משרה בחברות ציבוריות בישראל

2025

תוכן עניינים

מבוא 1
סקירת ספרות 3
שאלת מחקר והשערת מחקר 8
שאלת מחקר 8
השערת מחקר 8
שיטה 9
אוכלוסיית המחקר 9
שיטת המחקר 9
הליך מחקר 9
ממצאים 10
דיון ומסקנות 12
מגבלות המחקר 12
השלכות לעתיד 13
ביבליוגרפיה 14
נספחים 16
שכיחויות משתני המחקר 16
טבלאות שכיחות 16
התפלגות החברות שנדגמו 16
פילוח צולב ומבחן חי בריבוע 17

מבוא

הדוחות הכספיים הם אמצעי התקשורת המרכזי בין הנהלת החברה לבין המשקיעים, הנושים והרגולטורים, ועל כן מהימנותם היא תנאי בסיסי לתפקודו התקין של שוק ההון. כאשר מתברר שדוחות שפורסמו בעבר כללו מידע שגוי באופן מהותי, נדרשת החברה להצגה מחדש של אותם דוחות. לפי תקן חשבונאות בינלאומי מספר 8 (‎IAS‎ 8), טעות מהותית בדוחות שפורסמו מחייבת תיקון למפרע, בין אם מקורה בטעות מתמטית, ביישום שגוי של עקרונות חשבונאיים או בשימוש לרעה בנתונים בעת הכנת הדוחות (‎DeFond‎ & ‎Jiambalvo‎, 1991). הכרזה על הצגה מחדש היא למעשה הודאה פומבית של החברה בכך שטעתה, והיא מייצרת סיכון וחוסר ודאות באשר למהימנות הדיווח הכספי שלה בהווה ובעתיד (‎Cornil‎, 2008).

חשיבותה של הסוגיה התחדדה עם גל השערוריות החשבונאיות שפרץ בתחילת שנות האלפיים ושהוביל לחקיקת חוק ‎Sarbanes‎-‎Oxley‎ בשנת 2002, שהגדיל את אחריותם האישית של המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים לדיווח הכספי והחמיר את הסנקציות בגין הפרתו (‎Agrawal‎ & ‎Chadha‎, 2005; ‎Collins‎ ‎et‎ ‎al‎., 2009). הצגה מחדש אינה אירוע טכני בלבד: היא מלווה לא פעם בתגובת שוק שלילית חדה, בתביעות של משקיעים ובפגיעה ממושכת באמון הציבור במקצוע ראיית החשבון (‎Palmrose‎ ‎et‎ ‎al‎., 2004; ‎Thompson‎ & ‎Larson‎, 2004). מחקרים עדכניים מראים כי גם אסטרטגיות התקשורת שבהן נוקטת ההנהלה לאחר ההודעה משפיעות על היקף הנזק התדמיתי שנגרם לחברה (‎Kim‎ & ‎Arthurs‎, 2025), וכי ההסתברות להצגה מחדש קשורה למאפייניה האישיים והמקצועיים של ההנהלה הבכירה, ובכלל זה ניסיונו ומומחיותו הפיננסית של המנכ"ל (‎Rezaee‎ ‎et‎ ‎al‎., 2021).

מכאן עולה השאלה מי נושא באחריות לכשל. גישה רווחת בספרות גורסת כי הדירקטוריון מגיב להצגה מחדש בהחלפת נושאי המשרה האחראים, הן כדי לשקם את אמון המשקיעים והן כדי לצמצם את חשיפת החברה לתביעות (‎Agrawal‎ & ‎Cooper‎, 2017). ואמנם, נמצא כי חברות שביצעו הצגה מחדש מחליפות מנכ"לים וסמנכ"לי כספים בשיעור גבוה יותר מחברות אחרות, וכי נושאי משרה אלה סובלים מפגיעה מוניטינית ומעונשים בשוק העבודה (‎Arthaud‎-‎Day‎ ‎et‎ ‎al‎., 2006; ‎Land‎, 2010). ממצא עדכני המחזק היגיון זה הוא שנושאי משרה שהיו מעורבים בהצגה מחדש נוטים לשוב ולהיות מעורבים בהתנהגות בעייתית גם בחברות שאליהן עברו (‎Khanna‎ ‎et‎ ‎al‎., 2021). עם זאת, לא כל ההצגות מחדש זהות בחומרתן, ובמקרים קלים יחסית הדירקטוריון אינו ממהר להחליף את ההנהלה (‎Callen‎ ‎et‎ ‎al‎., 2006).

רוב הראיות האמפיריות בתחום נאספו בשוק ההון האמריקאי, ואין זה מובן מאליו שהן ניתנות להכללה על שווקים אחרים. מחקרים מצביעים על כך שערכים תרבותיים לאומיים משפיעים על תפיסת האתיקה העסקית ועל הדרך שבה ארגונים מגיבים לכשלים (‎Scholtens‎ & ‎Dam‎, 2007), ומחקרים חדשים מראים כי שיקולים אתיים ולחצים מוסדיים מעצבים גם את יחסי החברה עם רואה החשבון המבקר שלה (‎Lohwasser‎ & ‎Zhou‎, 2023). ראיות משוק אירופי מלמדות כי להצגה מחדש יש גם שורשים כלכליים ברמת החברה, כגון אילוצים פיננסיים, וכי דפוסיה שונים ממדינה למדינה (‎Martínez‎-‎Sola‎ ‎et‎ ‎al‎., 2024). בישראל, שבה מבנה השליטה בחברות ציבוריות ריכוזי יחסית והמרחק בין הבעלים לבין ההנהלה קטן מזה המקובל בארצות הברית, טרם נבחן הקשר בין הצגה מחדש לבין עזיבת נושאי משרה.

מטרתה של עבודה זו היא לגשר על פער זה ולבחון, בקרב חברות ציבוריות הנסחרות בישראל, האם קיים קשר בין ביצוע הצגה מחדש של הדוחות הכספיים לבין עזיבתם או פיטוריהם של נושאי משרה בכירים בחברה. שאלת המחקר היא אפוא האם קיים קשר בין הצגה מחדש לבין עזיבת נושאי משרה. לשם כך נדגמו שלושים חברות ציבוריות מענפים שונים, ונבחנה מצבת נושאי המשרה הבכירה שלהן בשנים שבהן בוצעה הצגה מחדש ובשנים שבהן לא בוצעה, תוך שימוש במבחן חי בריבוע לאי תלות.

העבודה בנויה כך: תחילה מוצגת סקירת ספרות הדנה במהותה של ההצגה מחדש, בגורמים לה, בהשלכותיה על החברה ועל נושאי המשרה ובהקשר התרבותי והרגולטורי שבו היא מתרחשת. לאחר מכן מוצגות שאלת המחקר והשערותיו, ובהמשך מתוארת שיטת המחקר, ובכלל זה אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר והליך איסוף הנתונים. לאחר מכן מוצגים ממצאי המחקר, ולבסוף נדונים הממצאים לאור הספרות, מוצגות מגבלות המחקר ומוצעות המלצות למחקרי המשך.