הקשרים בין מאפיינים דמוגרפיים לבין תפיסת הצורך בהסכם נישואין

הקשרים בין מאפיינים דמוגרפיים לבין תפיסת הצורך בהסכם נישואין

תוכן עניינים:

מבוא: 3
השערות המחקר: 4
מסורבות גט על פי ההלכה: 4
חובה למתן גט: 4
סירוב למתן גט מהבעל: 5
כפיית גט: 5
סחטנות עבור מתן גט: 6
בתי-הדין הרבניים: 8
פעולות ארגוני הנשים למען מתן גט: 11
הסכמי קדם-נישואין: 14
הסכם טרום-נישואין ארגון "יד לאישה": 15
עמדות הלכתיות בנוגע להסכמי קדם-נישואין: 16
הצעות נוספות לפתרון בעיית מסורבות הגט: 19
ממצאים: 21
השערות המחקר: 21
אוכלוסיית המחקר: 21
הליך מחקרי: 22
תוצאות: 23
סיכום ודיון: 26
ביבליוגרפיה: 30
נספחים: 31

מבוא:

הסכמי קדם-נישואין באים להסדיר היבטים שונים בפירוק היחסים בין בני-זוג בעת גירושין: חלקם נוגעים אך ורק לחלוקת הרכוש בעת הפרידה ובחלקם יש סעיפים המסדירים גם את האופן שבו יתבצע פירוק הקשר עצמו.
למושג "מסורבות גט" מספר הגדרות, התלויות כמובן במי הוא המגדיר. ההגדרה הצרה ביותר היא זו: מסורבת גט היא אישה שבעלה חויב ע"י בית הדין בפסק דינו לגרש אותה, ובעלה בכל זאת לא גירשה. לעתים בית הדין גוזר מאסר על גברים סרבני גט כאשר כל האמעצים האחרים כושלים. התופעה הנגדית של סרבניות גט היא נדירה ביותר, ונדרש אישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול על מנת להטיל עליהן סנקציות כמו מאסר.
לארגוני הנשים יש הגדרה שונה למושג "מסורבת גט": להגדרתן זוהי אישה יהודיה, שנישאה לבעל יהודי ואשר מתקיים לגביה אחד או יותר מהתנאים הבאים:
• בעלה אינו כשיר למתן גט, ומתן הגט איננו אפשרי (למשל, אדם שנפצע בתאונת דרכים והפך לצמח או אדם שאיבד את שפיותו).
• היא נמצאת בהליכים משפטיים נגד בעלה במשך שנה או יותר.
• בעלה מתנה את מתן הגט בתנאים החורגים מן הקבוע החוק, בנושאים הנלווים לגירושין.
• בעלה מסרב לתת לה גט.
• בידה פסק דין מבית הדין הרבני הקובע, בכל לשון שהיא, כי על בעלה לתת לה גט.
• בעלה נפטר והיא זקוקה לחליצה אשר מתעכבת או שאינה יכולה לקבלה – מכל סיבה שהיא.
• בכל סירוב של איש לגרש את אשתו המבקשת גירושין, אפילו כשאין לכך התייחסות מצד בית הדין.
הסכם קדם נישואין יכול לצמצם את תופעת סרבנות הגט, בייחוד אם ההסכם כולל כאמור סעיפי הסדרה לאופן פירוק הקשר במקרה של גירושין.
בעבודה זו אנסה לענות על השאלה: האם קיים קשר בין מאפיינים דמוגרפיים והנטייה להשתמש בהסכמי קדם נישואין?