השיקולים והתנאים להפעלת עקרון ההגנה מן הצדק בבית המשפט

השיקולים והתנאים להפעלת עקרון ההגנה מן הצדק בבית המשפט

תוכן עניינים

מבוא 3
המסגרת המשפטית 4
הגנה מן הצדק – הנורמה הקיימת 4
הליכים משפטיים רלוונטיים מהעבר 7
פרשת יפת (עניין הבנקאים) 7
פרשת בורוביץ 7
פרשת צרינט 8
פרשת רפי רותם 9
משפט משווה 10
ההכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות אדם 10
האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות 10
ארה"ב 11
בריטניה 11
המשפט העברי 12
הטענות האפשריות 12
אכיפה בררנית 12
שימוש בסוכן מדיח 14
שיהוי בלתי סביר 15
היחס שבין הגנה מן הצדק לפסילת ראיות 15
הגנה מן הצדק בתיקי האלפים 17
סיכום ומסקנות 19
דיון 19
דרך קבלת או דחיית טענת הגנה מן הצדק 20
הביקורת על דוקטרינת ההגנה מן הצדק 21
עמדה אישית 22
סיכום 23
ביבליוגרפיה 24

מבוא

"הגנה מן הצדק" הינה דוקטרינה הלכתית המאפשרת לבית המשפט לבטל כתב אישום בעילה שקיום המשפט עומד בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית. בדין הישראלי הוכרה הדוקטרינה בפרשת יפת ומקורה של הדוקטרינה במשפט האנגלי (יבואר בהרחבה בפרק ב'). בפרשת יפת דן בית המשפט העליון בערעורים של מוסדות בנקאיים ונושאי משרה בהם בשל אחריותם לוויסות מניות הבנקים. בפסק הדין שנכתב ע"י השופט ד' לוין, הכיר בית המשפט בסמכותו לעכב או לבטל הליך פלילי, כאשר אין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן או שיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות.
בבואו של בית המשפט לעשות שימוש בדוקטרינת הגנה מן הצדק, מול עיני בית המשפט ניצב האינטרס שיש לציבור בשמירת טוהר ההליך השיפוטי, כאשר אל מול עקרון זה ניצב הצורך שלא לפגוע באינטרסים ציבוריים חשובים אחרים כדוגמת האינטרס שיש לכלל הציבור בהעמדתם לדין של פורעי חוק ובהוצאת האמת לאור. בנוסף לאינטרסים הציבוריים השונים, יש לשים על כף המאזניים את האינטרס הפרטי ואולי החשוב ביותר, שיש לקורבן העבירה במיצוי הדין עם העבריין שפגע בו .
בשנת 2007 חוקק סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי , הקובע שלאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, כאשר אחת מהן היא ש"הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית" . משמעות הסעיף היא שבבוא הרשות לפעול בתחום הפלילי ע"פ חוק, היא לא תתעמר בנאשם, אלא תפעל בכפוף לעקרונות של צדק והגינות. כפי שנקבע בפרשת אסף שי ע"י השופט אליקים רובינשטיין , "ההליך ההוגן הוא יסוד מוסד במדינת חוק, והוא מצוי לטעמי במעמד חוקתי נוכח חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו"
על רקע זה העבודה תעסוק בשאלה מתי יגבר האינטרס של שמירת טוהר ההליך המשפטי על פני האינטרסים האחרים ויופעל עקרון הגנה מן הצדק, ומה השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להשתמש בעקרון זה.
המסגרת המשפטית
הגנה מן הצדק – הנורמה הקיימת
סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי קובע שלאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות. סעיף 149(10), שחוקק בשנת 2007 מאפשר לנאשם לטעון ש"הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית" .