להורדת הפריט

לפרטים נוספים פנו לשירות לקוחות במייל [email protected]
החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י- 1950 (להלן- החוק לעשיית דין, או: החוק), נחקק במהלך מושבה השני של הכנסת הראשונה. מעבר למטרתו התכליתית של חוק זה, הוא אפשר, לראשונה, להעמיד לדין יהודים שלכאורה שיתפו פעולה עם הנאצים. במהלך הדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט, שהייתה אחראית על ניסוח החוק, התעורר ויכוח סוער אודות שפיטת משתפי הפעולה היהודים. מצד אחד, טענו מרבית מחברי הכנסת כי משתפי הפעולה היהודים היוו חלק אינטגרלי ממנגנון ההשמדה הנאצי ובלעדיהם לא יכלו הגרמנים להשלים את מלאכתם. מאידך גיסא, טענו מספר חברי כנסת (ניצולי שואה ברובם), כי יש לגלות מידה מסוימת של סלחנות עקב הנסיבות בהן הם היו שרויים . מכאן עולה השאלה, האם יש לגלות סלחנות בגזר דינם של יהודים אלה?
החוק לעשיית דין, אין הוא מבדיל בעיקרו בין "הנאצים" לבין "העוזרים". עם זאת, ישנם שני סעיפים בחוק…….
יישום החוק למניעת הטרדה מינית בישראל | | | תוכן עניינים | מבוא 4 | …
לפרטים נוספיםשאלה 1: | מהו העיקרון המרכזי שמבחין בין זכות קניינית לזכות חוזית בתיאוריה הקלאסית? | א. זכות …
לפרטים נוספיםשאלה 1: מהו נטל השכנוע במשפט פלילי? | א. נטל השכנוע מתחלק בין התביעה לנאשם בכל שלב …
לפרטים נוספיםמצגת בת 14 שקפים על שילוב נשים בדירקטוריון חברות ציבוריות | שקף 1 - שילוב נשים בדירקטוריון …
לפרטים נוספיםשאלה 1: במסגרת הדיון בבג"ץ הולצמן, השופט שטיין סירב לדון בבקשת העותר למתן נימוקים להחלטה בעניין ההוצאות. …
לפרטים נוספיםע"ע 57454-11-14: הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' שמלה ואח' | ניתוח פסק דין | תוכן עניינים | …
לפרטים נוספים