מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת מספר רגעים
להורדת הפריט

לפרטים נוספים פנו לשירות לקוחות במייל [email protected]
החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י- 1950 (להלן- החוק לעשיית דין, או: החוק), נחקק במהלך מושבה השני של הכנסת הראשונה. מעבר למטרתו התכליתית של חוק זה, הוא אפשר, לראשונה, להעמיד לדין יהודים שלכאורה שיתפו פעולה עם הנאצים. במהלך הדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט, שהייתה אחראית על ניסוח החוק, התעורר ויכוח סוער אודות שפיטת משתפי הפעולה היהודים. מצד אחד, טענו מרבית מחברי הכנסת כי משתפי הפעולה היהודים היוו חלק אינטגרלי ממנגנון ההשמדה הנאצי ובלעדיהם לא יכלו הגרמנים להשלים את מלאכתם. מאידך גיסא, טענו מספר חברי כנסת (ניצולי שואה ברובם), כי יש לגלות מידה מסוימת של סלחנות עקב הנסיבות בהן הם היו שרויים . מכאן עולה השאלה, האם יש לגלות סלחנות בגזר דינם של יהודים אלה?
החוק לעשיית דין, אין הוא מבדיל בעיקרו בין "הנאצים" לבין "העוזרים". עם זאת, ישנם שני סעיפים בחוק…….
הקריה האקדמית אונו | הפקולטה למשפטים | עבודת סמינריון בקורס דיני עבודה | בינה מלאכותית בהליך השימוע …
לפרטים נוספיםהקריה האקדמית אונו | הפקולטה למשפטים | עבודה סמינריונית | תחבולות בחקירה המשטרתית וגבולות הפגיעה בזכויות הנחקר …
לפרטים נוספיםאוניברסיטת בר-אילן | הפקולטה למשפטים | עבודה סמינריונית | הפקעת קרקעות הבדואים בנגב בראי הדין הישראלי והמשפט …
לפרטים נוספיםאוניברסיטת חיפה | הפקולטה למשפטים | עבודת סמינר | תוכניות האצה ממשלתיות לחברות הזנק בתעשייה הביטחונית בישראל …
לפרטים נוספיםאוניברסיטת חיפה | הפקולטה למשפטים, תואר שני במשפטים, מסלול אזרחי מנהלי | עבודת סמינריון | פסלות שופט …
לפרטים נוספיםעבודת סמינריון | הגבלת כניסת עיתונאים לאזורי לחימה וחופש העיתונות במשפט הישראלי | סמינר בסוגיות מתקדמות במשפט …
לפרטים נוספים