מבוא לייעוץ חינוכי – סיכום הקורס

מבוא לייעוץ חינוכי – סיכום הקורס

תוכן עניינים

פרק 1: מבוא – מהו ייעוץ חינוכי 6
מטרות הקורס 6
מטרת הייעוץ החינוכי 6
ההגדרה הרחבה של שפ"י 7
מה עושה היועצת? 7
זירות הייעוץ והטכניקות המרכזיות 7
שתי דרכים להשגת המטרה הייעוצית 8
עבודה פרטנית 8
עבודה מערכתית 8
דוגמה: ילדים שאינם מקובלים חברתית 8
באיזו דרך לבחור? 8
שפ"י – השירות הפסיכולוגי הייעוצי 9
מבנה שפ"י 9
הנושאים ששפ"י מוביל 9
ייעוד ומטרות 9
עקרונות השירות הייעוצי 10
פרק 2: יסודות היסטוריים ועיוניים של מקצוע הייעוץ 11
דמויות מפתח בהתפתחות הייעוץ 11
פרנק פרסונס (‎Frank‎ ‎Parsons‎, ‎1854‎-‎1908‎): "אבי הייעוץ" 11
אדמונד וויליאמסון (‎E‎. ‎G‎. ‎Williamson‎): התיאוריה הראשונה של הייעוץ 11
קרל רוג'רס (‎Carl‎ ‎Rogers‎): "אבי הייעוץ המודרני" 11
המשך התפתחות המקצוע לפי עשורים 12
חמשת המאפיינים (הערכים) של מקצוע הייעוץ 12
מאפיין 1: הייעוץ כמקצוע אופטימי, המאמין ביכולת להשתנות לטובה 12
מאפיין 2: התאמה כאסטרטגיה מנחה 13
מאפיין 3: שאיפה לאבחון ולניבוי מדויקים 13
מאפיין 4: במוקד, דאגה ל"חלש" 13
מאפיין 5: דגש על מניעה 13
ההתנגשויות בין הערכים 14
מודלים מנטליים של ייעוץ 14
שאלה 1: מיהו הנועץ? (אלפורט) 14
שאלה 2: כיצד הייעוץ אמור לעזור לנועץ? המודל הרפואי מול המודל החינוכי 15
שאלה 3: מהם תפקידי היועצת? (לורטי) 15
פרק 3: תפקידי היועצת החינוכית 17
הגדרת התפקיד על פי שפ"י 17
מטרת העל ותתי המטרות 17
דרכי העבודה: ארבע מיומנויות ייעוציות 17
תהליך העבודה 18
תחומי הפעילות 18
הגדרת התפקיד האמריקאית: ‎ASCA‎ 18
שלושת תחומי העבודה הייעוצית 18
ארבעת מרכיבי התוכנית הייעוצית 19
פעולות מתאימות ופעולות שאינן מתאימות ליועצת (לפי ‎ASCA‎) 19
השוואה בין שפ"י לבין ‎ASCA‎ 19
מה קורה בפועל? סגנונות תפקוד של יועצים חינוכיים בישראל (הראל וארהרד, 2001) 20
רקע 20
"אפיזודת התפקיד" (כ"ץ וקאהן) 20
המחקר 21
ממצאים 21
דיון ומסקנות 22
פרק 4: כלים ביד היועצת 23
היועצת עצמה כ"כלי" המרכזי 23
סוגי הכלים 23
מאפייני כלי הערכה טוב 23
פרק 5: תפקידי חיים והתפתחות קריירה 24
ארבע זוויות ראייה על "עולם העבודה" 24
זווית ראייה ראשונה: בחירת מקצוע 24
גישת ההתאמה של פרסונס (‎Trait‎ ‎and‎ ‎Factor‎) 24
התיאוריה של הולנד (‎Holland‎'‎s‎ ‎Theory‎ ‎of‎ ‎Career‎ ‎Choice‎): גישה אישיותית 25
זווית ראייה שנייה: התפתחות קריירה 26
מאפייני הגישות ההתפתחותיות 26
גישת הגינזברגים 26
הגישה של דונלד סופר (‎Life‎-‎Span‎, ‎Life‎-‎Space‎ ‎Approach‎ ‎to‎ ‎Career‎ ‎Development‎) 27
זווית ראייה שלישית: חינוך לקריירה 29
זווית ראייה רביעית: פסיכולוגיה תעסוקתית (‎Vocational‎ ‎Psychology‎) 29
עבודה ומשפחה: הכנת מתבגרים לשילוב בין תפקידי החיים (צינמון וריץ', 2004) 29
רקע 29
עבודה ומשפחה בתוכניות המתבגרים 29
הקונפליקט בית-קריירה 29
החקירה וההבניה המתמדת של הזהות 30
ההשלכות על עבודת היועצת 30
פרק 6: עקרונות וגישות בייעוץ הפרטני 31
עבודה פרטנית ועבודה מערכתית: תזכורת 31
הדרכה, ייעוץ וטיפול 31
התפיסה המסורתית של השיח הייעוצי 32
במה עוסק השיח הייעוצי כיום? (מאיירס) 32
האם הטיפול הפסיכולוגי והייעוצי יעיל? 32
ארבעת "המחנות" של הטיפול 33
חמש נקודות ההסכמה בין המחנות 33
1. חשיבות אישיות המטפל 33
2. חשיבות היחסים בין המטפל למטופל 34
3. התקדמות הדרגתית 34
4. נטילת סיכון כחלק מובנה מהטיפול, ולכן הצורך בתמיכה 34
5. חשיבות הפגישה הראשונה 34
המחנה הפסיכודינמי 34
מאפייני הטיפול הפסיכודינמי 34
העברה והעברה נגדית 35
רעיונות ש"זלגו" לייעוץ החינוכי 35
המחנה ההתנהגותי 35
הנחות היסוד של הגישה ההתנהגותית 35
טיפול התנהגותי: מבט על 36
מאפייני הטיפול ההתנהגותי 36
התניה קלאסית (פבלוב) 36
התניה אופרנטית (סקינר) 37
ניתוח התנהגות יישומי (‎ABA‎: ‎Applied‎ ‎Behavior‎ ‎Analysis‎) 37
יישומים בחינוך: תוכניות לעיצוב התנהגות וכלכלת אסימונים 38
למידה חברתית (בנדורה) 38
יעילות הטיפול ההתנהגותי וטיעוני נגד 39
המחנה הפנומנולוגי: ייעוץ המרוכז בנועץ, גישתו של קרל רוג'רס 39
הגישה הפנומנולוגית 39
חמש הנחות היסוד של רוג'רס 39
רוג'רס (1902-1987) והתפתחות גישתו 40
רוג'רס ובובר: הזיקה הבין אישית 41
התיאוריה הטיפולית: התנאים להצלחת הטיפול 41
דרכי עבודה מומלצות (ולא טכניקות) 42
דרכי ההבראה: כיצד נוצר השינוי? 43
התיאוריה של האישיות: הפרט בתפקוד מלא 43
השפעת גישתו של רוג'רס 43
יעילות הטיפול וטיעוני נגד 44
המחנה הקוגניטיבי 44
הנחת המוצא 44
אלברט אליס (‎Albert‎ ‎Ellis‎, ‎1913‎-‎2007‎): אבי הטיפול הקוגניטיבי 44
"המהפכה הקוגניטיבית" (שנות ה-70) 45
הנחות היסוד של גישות הטיפול הקוגניטיביות 45
הטיפול הרציונלי-רגשי-התנהגותי (‎REBT‎) 45
גישות בעקבות אליס 46
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (‎CBT‎) 47
בחירת גישה: מה לקחת מכל מחנה? 47
פרק 7: הגישה המערכתית בייעוץ 49
מהו ייעוץ מערכתי? 49
שינוי בהגדרת התפקיד: מטיפול במעטים לטיפוח מיטביות כוללת 49
הגישה המערכתית בייעוץ החינוכי 49
מהי מערכת? 49
בית הספר כמערכת פתוחה בעלת אפיונים ייחודיים 50
כיצד לומדים להכיר מערכת חדשה? 50
משמעות הייעוץ המערכתי בבית הספר 50
תיאוריות להבנת סביבות חינוכיות: אקלים ותרבות 51
אקלים כיתה ובית ספר: הממדים של מוס (‎Moos‎) 51
ממדי היחסים 51
ממדי ההתפתחות האישית 52
ממדי שמירה על המערכת ושינוי 52
מדידת אקלים חינוכי 52
תרבות בית הספר 53
מהי תרבות? 53
מסגרת התרבות הארגונית בבית הספר 53
השפעת התרבות החינוכית על הפרט 53
מרכיבי תרבות בית הספר 53
היועצת והתרבות הבית ספרית 53
ממדי הסביבה החינוכית: ‎TARGETS‎ (איימס, 1992) 54
ייעוץ חינוכי-מערכתי בשירות הפרט 55
התפיסה הפסיכו-חברתית 55
דוגמאות למקרים 55
מכשולים במערכת 55
הזדמנויות 55
דפוסים מכשילים בארגון הבית ספרי 56
פרק 8: אתיקה מקצועית 57
דילמה אתית 57
הקוד האתי של הייעוץ החינוכי בישראל 57
מטרות הקוד האתי 57
העקרונות הכלליים 57
הדילמה של שמירת הסודיות 58
פרק 9: הייעוץ החינוכי בישראל בהווה ולקראת העתיד 59
דוח מבקר המדינה (2014) על הייעוץ החינוכי 59
עיקרי הממצאים 59
ההשלכות של הדוח 59
מגמות לקראת העתיד 59
הייעוץ החינוכי במגזרים, בגילאים ובמסגרות נוספים 59
שינויים טכנולוגיים והייעוץ החינוכי 60
הייעוץ החינוכי בעקבות משבר הקורונה 60

פרק 1: מבוא – מהו ייעוץ חינוכי

מטרות הקורס

הקורס שואף להעניק תשתית רחבה של היסודות העיוניים של מקצוע הייעוץ, וידע בסיסי על המגמות, הגישות והתיאוריות במדעי ההתנהגות שתרמו לעיצוב הייעוץ המודרני. השאלה המלווה את הקורס כולו היא "מה זה להיות יועצת?", והמשימה המסכמת שלו היא להתחיל לבנות "אני מאמין" ייעוצי אישי.
הקורס בנוי משני חלקים:
• חלק ראשון: מבוא; יסודות היסטוריים ועיוניים של מקצוע הייעוץ; תפקידי היועצת על פי מודלים שונים; כלים ביד היועצת (כלים טיפוליים וכלי הערכה); תפקידי חיים והתפתחות קריירה.
• חלק שני: עקרונות וגישות בייעוץ הפרטני; הגישה המערכתית לייעוץ; אתיקה מקצועית; מבט על הייעוץ החינוכי בהווה ובעתיד.
מטרת הייעוץ החינוכי
ההגדרה המרכזית של מטרת הייעוץ החינוכי, על פי שפ"י (השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוך):
"לעזור לילד להתפתח באופן מיטבי בכל תחומי החיים, תוך התמקדות בהתפתחותו (ותפקודו) כתלמיד".
פירוק ההגדרה:
• "להתפתח באופן מיטבי": תפקיד היועצת הוא לוודא, לעזור ולתמוך בהתפתחות, ולקדם התפתחות תקינה. התפתחות מיטבית פירושה מימוש הפוטנציאל האישי של כל ילד ומיצוי יכולותיו. סביב גילאים מסוימים אמורים להתרחש תהליכים התפתחותיים שונים (למשל מוטוריקה ודיבור), והיועצת מסייעת לילד לעבור את השלבים ההתפתחותיים בהתאם לקבוצת הגיל וליכולותיו. לשם כך עליה להכיר גם את הפסיכולוגיה החינוכית: מהי התפתחות תקינה, מהי התפתחות שאינה תקינה ומהי התפתחות מיטבית.
• "בכל תחומי החיים": הייעוץ פועל בתוך מערכת החינוך, אך מטרתו לקדם את התלמידים גם כבני אדם, בתחום הלימודי, החברתי והרגשי.
• "התפתחותו כתלמיד": תלמיד הוא תפקיד חברתי. להיות תלמיד ("תלמידאות") אינו רק ללמוד, אלא גם להגיע בזמן, לארגן תיק, להתנהל בהפסקות, להבין היררכיה, סדר וארגון, ובעצם להבין מה זה להיות אדם בתוך חברה. היועצת עוזרת לתלמיד לרכוש את הכלים האלה, כדי שיצא בוגר שיוכל להשתלב בחברה, לתרום לה ולהיתרם ממנה, ומדריכה גם את המורים לעורר זאת אצל התלמידים.
• "(ותפקודו)": המילה נוספה להגדרה ומדגישה את התפקוד הקונקרטי בבית הספר (הגעה בזמן, הכנת שיעורים וכדומה). הדגש בהגדרה הוא על ההתפתחות, ופחות על התפקוד.
בית הספר משמש ליועצת כלי: מתוך עולם המושגים של בית הספר, ב"כאן ועכשיו", ניתן להשפיע על תחומי חיים רחבים יותר. למשל, ילד הסובל מחרדות עשוי להזדקק גם לטיפול פסיכולוגי, אך בבית הספר הוא זקוק למי שיעזור לו להתמודד עם חרדת בחינות ועם תפקודו כתלמיד, ועזרה כזו עשויה להשפיע באופן רחב יותר. מתוקף תפקידה, ליועצת קל יותר גם לגייס את ההורים לתהליך כזה. גם דברים המתרחשים מחוץ לבית הספר משפיעים על התפקוד כתלמיד, ואם אפשר לתת להם מענה בין כותלי בית הספר, יש לעשות זאת.
חלק ממורכבות המקצוע הוא שאין כללים חד משמעיים מה נכנס לחדר היועצת ומה לא (למשל, עד כמה היועצת משתפת מעצמה). זהו תחום אפור, ולכן על היועצת לשאול את עצמה תמיד: מה המטרה, מה המניע שלי, והאם הדבר יקדם את המטרה שלשמה התכנסנו?