מתקפת הסייבר על אלבניה ביולי 2022 כמקרה בוחן בטרור סייבר מדינתי

אוניברסיטת בר אילן
תואר ראשון ‎B‎.‎A‎ רב-תחומי מדעי החברה
תוכנית "צופן" – מחזור א'

מתקפת הסייבר על אלבניה ביולי 2022 כמקרה בוחן בטרור סייבר מדינתי

עבודה מסכמת
2025

תוכן עניינים

מבוא 3
מקרה הבוחן 4
הארגון התוקף 4
רקע 4
מהלך המתקפה 4
מטרות המתקפה 5
אופי הפעילות 5
ניתוח ההשלכות והנזקים 6
נקודות החולשה 7
תגובת הרשויות והארגונים המותקפים 8
לקחים והמלצות 9
לקחים עיקריים 9
המלצות להתמודדות עם איומי סייבר טרור 10
סיכום 11
רשימת מקורות 12
מקורות בעברית 12
מקורות בלועזית 12

מבוא

מתקפות סייבר המבוצעות בידי שחקנים הפועלים מטעם מדינה או בחסותה הפכו בשנים האחרונות לכלי מרכזי בזירת היחסים הבין-לאומיים. מתקפות אלה אינן מסתכמות בגניבת מידע או בהשבתה טכנית, אלא משלבות פגיעה בתשתיות אזרחיות עם מסרים פוליטיים ועם מבצעי השפעה על דעת הקהל. הספרות המקצועית מתקשה למקם תופעה זו במסגרת מושגית אחת, ופלוטנק וסליי מציעים טקסונומיה המבחינה בין פשיעת סייבר, לוחמת סייבר וטרור סייבר לפי זהות המבצע, המניע והקהל שאליו מכוונת הפעולה (‎Plotnek‎ & ‎Slay‎, ‎2021‎). מלצקה מוסיפה כי מדינות נוטות לפעול באמצעות שחקנים שאינם מדינתיים, בין היתר כדי לטשטש את האחריות המשפטית ולהקטין את הסיכון לתגובה (‎Malecka‎, ‎2024‎).

עבודה זו בוחנת את מתקפת הסייבר שהתרחשה ב-15 ביולי 2022 על מערכות המידע הממשלתיות של אלבניה, ואשר יוחסה לקבוצה שכינתה עצמה "‎HomeLand‎ ‎Justice‎" ולמשרד המודיעין והביטחון האיראני. המתקפה שיבשה את הפורטל הממשלתי המרכזי ‎e‎-‎Albania‎, המשמש ערוץ עיקרי לאספקת שירותים ציבוריים דיגיטליים לאזרחי אלבניה ולעסקים הפועלים בה (‎Prifti‎ & ‎Sinoimeri‎, ‎2025‎), ובתוך פחות מחודשיים הובילה לניתוק היחסים הדיפלומטיים בין אלבניה לאיראן (‎ynet‎, ‎2022‎). שאלת המחקר שבה עוסקת העבודה היא כיצד משתלבים במקרה זה הממד הטכני של המתקפה והממד הפוליטי שלה, ומה ניתן ללמוד משילוב זה על התמודדותן של מדינות עם איומי סייבר טרור. הטענה המרכזית היא שהמתקפה על אלבניה לא הייתה אירוע כופר בעל מניע כלכלי אלא מבצע השפעה שנעשה בכלים של תוכנת כופר, ולפיכך הנזק המרכזי שלה אינו נמדד בשיבוש טכני בלבד אלא בפגיעה באמון הציבור ובתפקודם של המוסדות (גנקין, 2024; ‎Mott‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2024‎).

מבנה העבודה הוא כדלקמן. תחילה יוצג מקרה הבוחן, ובכלל זה הארגון התוקף, מהלך המתקפה, מטרותיה ואופי הפעילות. לאחר מכן ינותחו ההשלכות והנזקים שנגרמו, ויוצגו נקודות החולשה שאפשרו את המתקפה בשלושת הממדים של טכנולוגיה, תהליכים ואנשים, תוך התייחסות לפער שבין יכולות סייבר ציבוריות ליכולות המצויות בידי גורמים פרטיים (‎Kostyuk‎, ‎2021‎). בהמשך תיבחן תגובת הרשויות באלבניה ותיבחן מידת האפקטיביות שלה, ולבסוף יוצגו הלקחים העיקריים העולים מן המקרה והמלצות מעשיות להתמודדות עם איומי סייבר טרור.