סיכום הקורס ארה"ב בזירה הבינלאומית

ארה"ב בזירה הבינלאומית – סיכום הקורס

תוכן עניינים

פרק 1 – מקורות מדיניות החוץ האמריקאית 3
מלחמת האזרחים בסין (1927-1949) 4
שיחות השלום בפריז (מרץ 1968-ינואר 1973) 4
ועידת ילטה (פברואר 1945) 4
אנלוגיית מינכן ואנלוגיית סרייבו 4
הנתיב לפרל הרבור והסכנה של תגובת יתר 5
הנשיא וילסון וחזון 14 הנק' 5
חזונו המוסרי של קרטר 6
ביצועיזם ומדיניות חוץ "הנדסית" 6
הממד הבין אישי בניהול מדיניות החוץ 6
פרק 2 – ארה"ב ושורשי המלחמה הקרה 7
מבדלנות למעורבות 7
סיום המלחמה וצמיחת סדר דו קוטבי 7
שורשי המלחמה הקרה לפי 3 רמות הניתוח 7
גישות חלופיות בעיצוב מדיניות החוץ האמריקנית 9
פרק 3 – טרומן וראשית המלחמה הקרה (1950-1946) 10
טרומן ובריה"מ 10
המברק הארוך ממוסקבה: מקור אסטרטגיית הבלימה 10
אסטרטגיית הבלימה הלכה למעשה (יוון וטורקיה) 11
הבלימה הכלכלית: תכנית מרשל 11
משבר ברלין (יוני 1948) והקמת נאט"ו 12
ראשית מאזן האימה 12
פרק 4 – מלחמת קוריאה 12
סוף עידן הריאליזם המרוכך 12
פריצת מלחמת קוריאה 12
ההתערבות האמריקנית בחסות האו"ם 12
מלחמת קוריאה – הוויכוח בין הגישות 13
ההתערבות הסינית במלחמת קוריאה 13
לקחי קוריאה יישומו וכישלונו של הגמול המסיבי (דוויט אייזנהאואר) 13
ארה"ב ומלחמת צרפת בהודו-סין (מלחמת וייטנאם הראשונה) 13
אסטרטגיה של בריתות הגנה (דוקטרינת הרתעה קונבנציונלית) 14
אסטרטגיית הבלימה במזה"ת: כינון ברית בגדד 14
מלחמת סואץ ומשבר אייזנהאואר עם בריטניה, צרפת וישראל 14
דוקטרינת אייזנהאואר ומהפכת קאסם בעיראק 14
משבר ירדן והשפעתו על יחסי ישראל-ארה"ב (יולי 1958) 15
פרק 5 – קנדי ודוקטרינת התגמול הגמיש 15
דוקטרינת הסיוע לעולם השלישי 15
קנדי וישראל: עסקת טילי ההוק (אוגוסט 1962) 15
קנדי והמלחמה הקרה 15
הפלישה למפרץ החזירים (אפריל 1961) 16
משבר ברלין (אוגוסט 1961) 16
משבר הטילים בקובה (סתיו 1962) 16
לקחי משבר הטילים: הנתיב המחשבתי למלחמת וייטנאם 16
לינדון ג'ונסון מושבע לנשיא: שובו של הריאליזם הגלובלי הטהור 17
ג'ונסון ומצרים: דינמיקה של הידרדרות 17
ג'ונסון וישראל: דינמיקה של התקרבות 17
מלחמת וייטנאם ותאוריית הדומינו: ההתפכחות 17
פרק 6 – ניקסון, קיסינג'ר ואסטרטגיית הדטנט 18
הדטנט 18
הדטנט ביחסים עם סין (הדיפלומטיה המשולשת) 18
ממשל ניקסון והמזה"ת 19
משבר ספטמבר 1970 ושת"פ בין המועצה לביטחון לאומי וממשלת ישראל 19
לקחי המשבר 19
קיסינג'ר מתמנה למזכיר המדינה (אוגוסט 1973) 20
מלחמת יום הכיפורים כזרז לתהליך מדיני סימטרי 20
מלחמת יום הכיפורים והיחסים בין המעצמות במהלכה ואחריה 20
דיפלומטיה בשיטת מעד אחר צעד: מאפיינים, הישגים וכישלונות (משבר ה"הערכה מחדש") 20
פרק 7 – הנשיא קרטר והדרך למלחמה הקרה השנייה 21
מדניות החוץ של קרטר: מרכזיות ערכי המוסר, הפן האזורי-מקומי 21
מאידיאליזם חזרה לריאליזם (הפלישה הסובייטית לאפגניסטן) 21
קרטר והסכסוך הישראלי – ערבי 21
היזמה הבין מעצמתית והסיבות לכישלונה (אוקטובר 1977) 21
נייר העבודה האמריקני – ישראלי (קמפ דיוויד, ספטמבר 1978) 22
פרק 8 – רייגן, בוש וסיום המלחמה הקרה 22
מהרתעה להכרעה 22
תגובה סובייטית ללחץ : גורבצ'וב ומדיניות פרסטרויקה 23
ממשל רייגן והמזרח התיכון 23
סדר עולמי חדש והאתגר העיראקי (מבצע "סופה במדבר" אוגוסט 1990) 23
השפעת המבצע על יחסי ארה"ב – ישראל (מדיניות "הפרופיל הנמוך") 24
משבר הערבויות (פברואר 1992) 24
פרק 9 – קלינטון וסדר העולם החדש 25
פרדוקס ההגמון הכבול מבית ומחוץ 25
פרדוקס החד קוטביות 25
ממשל קלינטון והזירה הישראלית – ערבית 26
פרק 10 – בוש הבן, ספטמבר 2001 והמלחמה בעיראק 26
לפני 11 בספטמבר 26
אחרי 11 בספטמבר: יזמה התקפית 26
אתנחתא רב צדדית- שיתופית: רוסיה פקיסטן, איראן וסין 27
בחזרה למסלול החד צדדי 27
הדוקטרינה השמרנית במבחן: סימני שאלה לצד הישגים 27
הזירה הפלסטינית לאחר ה-11 בספטמבר 28
פרק 11 – המקרה האמריקני-ישראלי 28
שתי רמות של עיצוב המדיניות כלפי ישראל 28
נקודות חשובות 29

פרק 1 – מקורות מדיניות החוץ האמריקאית

התנהגות ארה"ב בזירה הבינלאומית מתאפיינת בחוסר סימטריה בין ההיסטוריה, המורשת הפוליטית, האידיאולוגיה החברתית והכלכלית של ארה"ב לנורמות הבינלאומיות בתקופה שלאחר 1945. המנהיגים האמינו לא אחת שלתרבותם יש תוקף אוניברסלי. בייסודה של גישה זו עמדו העקרונות:
1. פלורליזם.
2. פשרה – אופייה החילוני והסבלני של התרבות הפוליטית המאפשר לדון בסוגיות שנויות במחלוקת לגופן בלי קשר לאידיאולוגיה וליצור קואליציות זמניות בעניין מוגדר. בולט במנהיגים שבאו מהעולם העסקי (האמינו ב"פשרה הוגנת").
3. פרגמטיזם.
עקרון הדלת הפתוחה – פן פורמלי משפטי במדיניות החוץ של ארה"ב המייחס חשיבות עליונה למילה הכתובה (בא מהאליטה המשפטית). התמקדות בפן זה מחפשת נוסחה, סיסמא או הגדרה כללית שנועדה להסוות אינטרס מסחרי ופוליטי צר. העיקרון הנ"ל גורס כי למעצמות זכות סחר שווה בסין אך עליהן להימנע מלהפר את שלמותה הטריטוריאלית.
מלחמת האזרחים בסין (1927-1949)
הנטייה לגבש מדניות חוץ לפי מערכת נורמות וערכים אתנוצנטרית מבלי להכיר לעומק את המערכת הבינלאומית (במיוחד לאחר שני עשורים של בדלנות), באה לידי ביטוי במאמצי האמריקנים להביא להסכם פשרה במלחמת האזרחים הסינית. המלחמה הייתה בין הכוחות הקומוניסטים בראשות מאו דזה דונג לבין הכוחות הלאומנים בראשות צ'יאנג קאי שק (בעל בריתה של ארה"ב). הממשל של טרומן האמין שניתן לפרוס את עוגת השלטון בין הצדדים, הקיטוב האידיאולוגי בין המחנות לא אפשר פשרה – וכל צד ראה במלחמה……………