עבודה סמינריונית במוסר ועסקים: תפקידן של חברות כוח אדם בשוק העבודה הישראלי. האם יש צורך בהן?

מוסר ועסקים

סמינריון בנושא:

תפקידן של חברות כוח אדם בשוק העבודה הישראלי. האם יש צורך בהן?

מגיש:
תעודת זהות:

תוכן עניינים

מבוא 3

פרק ראשון: חברות כוח אדם 5

פרק שני – עובדי קבלן בישראל 8

פרק שלישי – דיון מוסרי 11

סיכום ודעה אישית 23

ביבליוגרפיה 24

מבוא

חברות כוח אדם וקבלני השירותים הם חלק משיטת מיקור חוץ ה outsourcing. עקרונותיה של שיטה זו הם רכישת שירותים מחברות קבלניות המתמחות במתן שירותים מקצועיים כתחליף לגיוס, הכשרת והרחבת כח האדם בארגון למשימות מוגדרות. שיטה זו מאפשרת לעסק או לגוף מזמן השירות להתרכז ולהתמקד בתחומי פעילותו העיקרית תוך שחרור המחשבות מהתעסקות באותם שירותים חיצוניים להפעלתו העיקרית. בתחילת דרכן, נועדו חברות כח האדם לספק לגופים שונים עובדים זמניים לתקופה קצרה. למשל, מילוי מקומה של עובדת שיצאה לחופשת לידה, או לפרוייקט חד פעמי של מספר חודשים. זהו פתרון נוח לשני הצדדים. עם הזמן, השימוש בעובדים דרך חברות כוח אדם וברות השמה (מעתה יקראו בשם עובדי קבלן) הפך להיות נפוץ כשיטה עיקרית להעסקת עובדים גם לטווח ארוך מבלי להבטיח להם קביעות או תנאים סוציאליים (בן-ישראל, 1999).
כיום, ישראל נהנית ממשק משגשג אשר זוכה לדירוג גבוהה מסוכנויות בנלאומיות לדירוג האשראי, וסקטור ההי-טק פורח אשר מוכר בכל רחבי העולם. אולם חלק גדול ומתרחב של האוכלוסיה בישראל חי בעוני וללא בטחון תעסוקתי. המדינה מכירה בקשייהם של מיעוטי היכולת, מנסחת עבורם תוכניות להטבת תנאיהם של השכירים, יחד עם זאת, קיים פער משמעותי בין הבטחות הממשלה לבין התנאים בשטח.
מאז 2004 ועד למשבר הפיננסי העולמי הנוכחי, שיעור האבטלה ירד. וזאת לאחר תקופה שעמד על שיעור של כ10%. אולם בעוד שיותר אנשים עובדים, רבים מהם נשארים מתחת לקו העוני. במקביל, תעריף העסקתם של ישראלים פחת כתוצאה מייבוא כח עבודה זול וחסר זכויות עובדים, שנוח יותר לניצול.
שתי הנטיות הללו: משק פורח והצטרפותם של קבוצת אזרחים נוספת לשכבה החברתית הנמוכה, יצרו את התפתחותו של שוק עבודה דו שכבתי. השכבה "העליונה" כוללת שכירים הנהנים מהטבות נלוות, כגון בטחון תעסוקתי, דמי מחלה, חופשות בשכר, תשלומי פנסיה ועוד. ואילו השכבה "התחתונה" של השכירים מורכבת מפועלים שנהנים מחלק קטן מאוד מהטבות אלו, או שאינם נהנים כלל. בנוסף, שכרם של אלו נמוך באופו ניכר מן השכר שמקבלת השכבה העליונה. וזאת אף במקרים שבהם הם מועסקים במשרות דומות (פרמינגר, 2010). זוהי שכבה חלשה, מפוחדת, מנוצלת, העסקה אלימה וכוחנית המאיימת עליהם. מדובר בשכבה אשר מועסקת דרך חברות כח אדם וחברות השמה (הרפז, 2005).

"Filipino home care workers in Israel likely are exposed to moderate levels of abuse and discrimination within the home/work environment as well as within society at large …
Working conditions within their home/work environment have detrimental effects on their mental health" (Ayalon, 2012, 51).

חברות וארגונים מעדיפים כיום להעסיק עובדים דרך קבלנים. הם עושים זאת בכדי שיהיה להם קל יותר לפטר עובדים בעת הצורך. החברות מגלגלים את הבעיה לגורם חיצוני, ואלו יכולים לפטר עובדים ללא כל יסורי מצפון (Ayalon, 2012).
בעבודה זו אנסה לבדוק האם חברות כח האדם עוזרות לשוק העבודה הישראלי, אבחן את ההליך החל משלב מבדקי האמינות לבדיקת מהימנותם של המועמדים טרם קבלתם לעבודה, כאשר מבדקים אלו משמשים ככלי מיון מרכזי בהחלטה לגבי קבלת עובד למשרה. לאחר קבלת העובד, מהי המשמעות של העסקת עובדים בשיטה זו. כיצד הדבר משפיע על ארגונים וחברות הבוחרים להעסיק עובדים בשיטה זו. אנסה לבחון האם זה מוסרי להעסיק עובדים זמניים מבלי לתת כל התחייבות עתידית כלפיהם.

שאלת המחקר – האם העסקת עובדים דרך חברות כח אדם בשוק העבודה הישראלי היא פעולה מוסרית, בנוסף לכך שהיא כדאית, מותרת ומקובלת?

השערת המחקר – התופעה לא ראויה ולכן המערכת הכלכלית העסקית צריכה להימנע ממנה.

נושא העסקת עובדי קבלן, הינו שנוי במחלוקת ומהווה דילמה מוסרית ואתית, ולמרות העוול המוסרי והכלכלי הנגרם לעובדים ממשיכים חברות רבות ובהם אף הממשלה להעסיק עובדים בשיטה זו. הנושא עורר את סקרנותי, ולצי\ערי אני פוגש בה יותר ויותר. לכן בעבודה זו אחקור את הסוגיה המוסרית – האם העסקת עובדים דרך קבלנים היא פעולה הכרחית או שמא ישנן חלופות יעילות יותר, וכל הצדדים משתמשים בשיטה זו לצורך הגדלת ריווחיהם הכלכלים.