עבודה סמינריונית במשפטים – חוק גיל הנישואין: האם קביעת גיל מינימלי לנישואין מהווה פטרנליזם או שלילת זכות הפרט?

חוק גיל הנישואין:
האם קביעת גיל מינימאלי לנישואין מהווה פטרנליזם או שלילת זכות הפרט?

תוכן עניינים

מבוא……………………………………………………………………….3

תיקון חוק גיל הנישואין……………………………………………………..4

קביעת גיל מינימלי בחוק לנישואין – האם מדובר בפטרנליזם או בשלילת האוטונומיה של הפרט……………………………………………………5-9

נתונים סטטיסטיים אודות נישואי קטינים בישראל…………………………10

גיל הנישואין לפי ההלכה היהודית………………………………………11-12

פסיקת בתי המשפט במישור האזרחי – בקשות היתר לנישואין מוקדמים…13-15

גיל הנישואין במדינת ישראל במישור הפלילי ענישה למי שעבר על החוק………16

משפט משווה……………………….…………………………………17-20

סיכום ומסקנות………………………..………………………………21-22

ביבליוגרפיה……………………………………………………………23-26

1.מבוא

חוק גיל הנישואין, תש"י-1950, נחקק בשנת 1950 ועבר הרבה שינויים ותיקונים, כאשר התיקון האחרון, תיקון מספר 6 לחוק, תוקן ביום 4.11.13. התיקון לחוק אושר ברוב של 55 חברי כנסת, לעומת 11 מתנגדים. במסגרת התיקון לחוק עלה גיל הנישואין מגיל 17 לגיל 18, כאשר נמחק מסעיף ההגדרות המילה "נער" ו"נערה" ובמקומם הוסף המילה "קטין".
כמו כן, לפי סעיף 5 לתיקון האמור, בית המשפט לענייני משפחה ייתן היתר לנישואי קטין או קטינה בנסיבות מיוחדות אשר קשורות בטובתם, וזאת בתנאי שמלאו להן 16 שנים.
בחרתי לעשות את עבודת הסמינריון בנושא "חוק גיל הנישואין במדינת ישראל" וזאת מאחר והנושא מאוד קרוב לליבי.
שאלת המחקר שלי בעבודה זו תהיה: " קביעת גיל מינימלי לנישואין בחוק – האם מדובר בפטרנליזם או בשלילת זכות הפרט?" וזאת מאחר ונישואין בגיל צעיר מונע מנשים רבות את האפשרות ללימודים גבוהים, מאפשר לנשים להתערות בחברה, נישואי בוסר כרוכים לרוב בפגיעה בריאותית, פיזית ונפשית בקטינים ובעיקר בקטינות, ולעיתים אף כרוך בניצולם, נישואין בגיל מאוחר מקטין את הסיכוי לגירושין ומאפשר לבחור או לבחורה להינשא מתוך רצון חופשי ולאחר הכרות מעמיקה. אציין כי מחקר של אוניברסיטת וירגיניה בארצות הברית אף מצא כי נשים אקדמיות אשר מתחתנות בשנות ה-30 לחייהן, נוטות להיות אמידות יותר מאשר חברותן שנישאו בגיל מוקדם. כמו כן, נישואין בגיל צעיר נובע בדרך כלל מלחץ מצד המשפחה ולא מהסכמה חופשית ומלאה של הקטינות.
מאידך, ישנם אוכלוסיות שנהוג להינשא בגיל מוקדם, וקביעת גיל מינימלי לנישואין שוללת מהם את האוטונומיה, כך למשל, בקרב המגזר הערבי המסורתי או בקרב החרדים שם נהוג להתחתן בגיל צעיר.
על כן, כאשר קטין או קטינה מעוניינים להינשא מתחת לגיל 18 נקבע הסדר בחוק שעליהם לפנות לבית משפט לענייני משפחה אשר יחליט אם במקרה הקונקרטי אשר מובא לפניו יש מקום לתת היתר לנישואין אם לאו.
בעבודת מחקר זו אציג סקירה כללית והרקע לתיקון חוק גיל הנישואין בישראל. לאחר מכן אציג את השיקולים השונים לתיקונו. בהמשך אדון ביתרונות והחסרונות שתיקון החוק מעלה כגון שלילת הזכות לאוטונומיה מצד אחד, ומצד השני מהלך פטרנליסטי הנועד להגן על הפרט מפני עצמו. בנוסף, אציג את עמדת בתי המשפט בעולם ככלי עזר פרשני לחקיקה בישראל.
כולי תקווה, כי העלאת גיל הנישואין מגיל 17 ל-18, תמגר את תופעת נישואי הקטינים ובפרט נישואי הקטינות.