פערי שכר מגדריים בשוק העבודה בישראל ובעולם

עבודת סמינריון

פערי שכר מגדריים בשוק העבודה בישראל ובעולם

2024

תוכן עניינים

מבוא 1
התפתחות היסטורית של פערי השכר המגדריים 3
היסטוריית הפערים בשכר בין נשים לגברים 3
תנועת זכויות הנשים והמאבק לשוויון בשכר 3
המצב בישראל 4
הפסיקה הישראלית בעניין פערי שכר מגדריים 7
עניין גורן נ' הום סנטר 7
עניין גנדל נ' המוסד לביטוח לאומי 7
עניין בביוף נ' החברה למתנ"סים 8
עניין אלאשוילי נ' חברת נמל אשדוד 9
ההשלכות של פערי השכר המגדריים 11
פערים כלכליים בין גברים לנשים 11
אפליה מגדרית בשוק העבודה 11
חסמים לשילוב נשים בשוק העבודה 12
פערי שכר בגיל הפרישה 12
כלים לפתרון האפליה המגדרית בשכר 13
חקיקה 13
מדיניות ממשלתית 13
חינוך 14
חקיקת שכר שווה בארצות הברית ובבריטניה 15
החוק האמריקאי 15
החוק הבריטי 16
הצעות מעשיות לצמצום הפער 18
חיזוק האכיפה והפיקוח 18
קידום שינוי תרבותי 18
תמיכה כלכלית והטבות 18
חקיקה ומדיניות ממוקדת 19
מחקר ופיתוח 19
סיכום 20
ביבליוגרפיה 21

מבוא

פערי השכר בין נשים לגברים הם מן התופעות המתמשכות והעיקשות ביותר בשוק העבודה המודרני. אף שחלפו עשרות שנים מאז נחקקו ברחבי העולם חוקים המחייבים שכר שווה בעבור עבודה שווה, הפער לא נסגר, ובמדינות רבות אף הואט קצב צמצומו בשני העשורים האחרונים. בישראל עמד בשנת 2022 השכר הממוצע של נשים על כ-77.5% מן השכר הממוצע של גברים, ובבריטניה, שבה החלה החקיקה בתחום כבר בשנת 1970, מתארים חוקרים את המאבק לשכר שווה כמאבק שטרם הושלם.

חשיבותה של הסוגיה חורגת מגבולות דיני העבודה. פער השכר הוא ביטוי מצטבר של בידול תעסוקתי, של ייצוג חסר של נשים בתפקידי ניהול בכירים ושל נורמות תעסוקתיות המקשות על השילוב בין קריירה למשפחה. השלכותיו נמשכות הרבה מעבר לשנות העבודה עצמן, ומחקרים על מערכות הפנסיה מלמדים כי הפער בשכר מתורגם לפער בקצבאות בגיל הפרישה, וכי מנגנוני קצבת מינימום ממתנים אותו באופן חלקי בלבד.

בישראל מעוגן עקרון השוויון בשכר בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996, ולצדו מערכת חוקים רחבה יותר האוסרת הפליה בתנאי העבודה. אלא שהפסיקה מלמדת כי הפער בין ההסדר הנורמטיבי לבין המציאות התעסוקתית נותר ניכר, כפי שעולה מפסק הדין המנחה בעניין גורן. תמונה דומה עולה גם מן המשפט המשווה, שכן מחקר כלכלי שבחן את השפעתם של חוק השכר השווה האמריקאי משנת 1963 ושל חוק זכויות האזרח משנת 1964 מצא כי לחקיקה הייתה השפעה ממשית על שכרן של נשים, אך היא לא הספיקה כדי לסגור את הפער.

בשנים האחרונות עבר מוקד הדיון מן האיסור הפורמלי על הפליה אל כלים מוסדיים של שקיפות שכר ושל חובות דיווח. ארגון ה-‎OECD‎ בחן את יעילותם של כלים אלה ומצא כי חובות דיווח ופרסום מצמצמות את הפער, בעיקר כאשר הן מלוות באכיפה אפקטיבית. בשוודיה נבחנה דרך אחרת, המשלבת חובות סטטוטוריות עם מעורבות של ארגוני העובדים והמעסיקים. בבריטניה הראו מחקרים את מרכזיותה של פעולה משפטית יזומה מצד איגודים מקצועיים במימוש הזכות לשכר שווה.

עבודה זו מבקשת לבחון את תופעת פערי השכר המגדריים משלושה היבטים משלימים, ההיבט ההיסטורי, ההיבט המשפטי וההיבט המדיניותי, ולברר מדוע כלים משפטיים קיימים אינם מצליחים לסגור את הפער ואילו כלים נוספים נדרשים לשם כך. שאלת המחקר המרכזית היא מהם הגורמים להתמדתם של פערי השכר המגדריים חרף קיומה של חקיקה מפורשת האוסרת אותם, ומהם האמצעים שעשויים לצמצמם הלכה למעשה.

מבנה העבודה הוא כדלקמן. הפרק הראשון סוקר את ההתפתחות ההיסטורית של פערי השכר ואת המסגרת הנורמטיבית שנוצרה בישראל. הפרק השני מנתח את הפסיקה הישראלית בסוגיה. הפרק השלישי עומד על ההשלכות הכלכליות והחברתיות של הפער. הפרק הרביעי דן בכלים לפתרון בתחומי החקיקה, המדיניות הממשלתית והחינוך. הפרק החמישי בוחן את ההסדרים הנוהגים בארצות הברית ובבריטניה, והפרק השישי מציע מתווה מעשי לצמצום הפער. העבודה נחתמת בסיכום הממצאים והמסקנות.