תקינות הלשון בעברית בת זמננו: המתח בין הגישה הנורמטיבית לגישה התיאורית

תקינות הלשון בעברית בת זמננו: המתח בין הגישה הנורמטיבית לגישה התיאורית

מבוא 1
מסגרת תאורטית: תיאור, הנחיה ואידאולוגיה לשונית 1
ההבחנה בין תיאור להנחיה ומעמדה 1
תקנון הלשון ואידאולוגיית לשון התקן 2
ההקשר העברי: מוסדות התקן ושני אידאלים מתחרים 3
תכנון הלשון ומוסדותיו 3
העברית המוסדית מול העברית הילידית 3
המחלוקת על טיב העברית בת זמננו 4
קריאת הרצף 4
קריאת החידוש וההיברידיות 4
מקרי מבחן: היכן נפגשים התקן והשימוש 5
מספר, מין והתאם 5
יידוע, מילות יחס ומבנים תחביריים 5
הגייה, מבטא והמשמעות החברתית של הצורה 6
תקינות הלשון כמנגנון של הבחנה חברתית 6
הון לשוני, חינוך והערכת תלמידים 6
מבטא, שיפוט דוברים ואפליה 7
הממד היישומי: מדריכי שימוש, עריכה וכלים ממוחשבים 7
סיכום 8
רשימת מקורות 9

מבוא

השאלה מהי לשון נכונה נראית על פניה שאלה טכנית, אך במחקר הבלשני היא נדונה כשאלה חברתית ואידאולוגית לא פחות מכפי שהיא שאלה דקדוקית. וולארד ושיפלין הראו כי אמונות בדבר טיבה של הלשון אינן נלוות אל השימוש בה מבחוץ אלא מתווכות בין מבנים חברתיים ובין צורות הדיבור עצמן, וכי חקר האידאולוגיה הלשונית הוא תחום מחקר בפני עצמו (‎Woolard‎ & ‎Schieffelin‎, ‎1994‎). מילרוי הוסיף וטען שתקנון הלשון אינו תהליך ניטרלי של סידור, אלא נושא עמו השלכות ממשיות על תפיסת הנכונות ועל מעמדם של דוברי הווריאנטים שאינם תקניים (‎Milroy‎, ‎2001‎). בתוך המסגרת הזאת ההבחנה המקובלת בין תיאור ובין הנחיה אינה חדה כפי שהיא נראית, ופולם טען שדקדוקים חייבים להיות נורמטיביים במידה מסוימת ושמי שעוסק בהנחיה מחויב לעבוד בכלים מדעיים (‎Pullum‎, ‎2023‎).

בעברית בת זמננו מקבלת השאלה חריפות מיוחדת. מור הראה שהפעילות הנורמטיבית בעברית החדשה הייתה מלכתחילה חלק מתכנון לשון שיטתי שביקש לכונן לשון לאומית מתוקננת הנשענת על המקורות הקלאסיים, ושכבר לפני מלחמת העולם הראשונה התגבשו בקהילת הדוברים המתהווה שני אידאלים מתחרים, האידאל המוסדי והמתוכנן מזה והאידאל הילידי הבלתי מתוכנן מזה (‎Mor‎, ‎2020‎). לצד המחלוקת על סמכות התקן ניטשת מחלוקת על טיב הלשון עצמה: שורצולד גורסת שהעברית בת זמננו קשורה בקשרים עבים ללשון המקורות באוצר המילים, במבני המשפט ובדרכי יצירת המילים (שורצולד, 2015), ואילו צוקרמן טוען שהלשון המדוברת היום היא לשון היברידית חדשה שיש לקרוא לה בשם אחר, ושהטהרנים כופים עליה דקדוק שאינו שלה (צוקרמן, 2008).

סקירה זו בוחנת את הסוגיה בשישה מהלכים. תחילה מוצגת המסגרת התאורטית של ההבחנה בין תיאור להנחיה ושל תקנון הלשון; לאחר מכן נדון ההקשר העברי ומוסדות התקן שבו; בהמשך נסקרת המחלוקת על טיב העברית בת זמננו; לאחר מכן נבחנים מקרי מבחן דקדוקיים קונקרטיים; לאחר מכן נדון הממד החברתי של תקינות הלשון; ולבסוף נדונות ההשלכות היישומיות, ובכללן מקומם של הכלים הממוחשבים.