תרומת תנועת הפועלות לקידום מעמד האישה בישוב היהודי לפני קום המדינה

עבודה סמינריונית עיונית

בקורס:

נשים בחברה היהודית בארץ ישראל (1948-1882)
10582

בנושא:

תרומת תנועת הפועלות לקידום מעמד האישה בישוב היהודי לפני קום המדינה

תוכן

מבוא 3
1. פרק ראשון – ציוניות וחלוציות: גלי העלייה לארץ ישראל והתפיסה של מעמד האישה 5
1.1 רקע היסטורי – גלי העלייה לארץ ישראל (העלייה השנייה והעלייה השלישית) 5
1.2 התפיסה הרעיונית של מעמד האישה בתנועה הציונית 7
2. פרק שני – הקשיים שניצבו בפני נשים בעלייה השנייה והשלישית 9
2.1 תעסוקת נשים בתקופת העלייה השנייה (1914-1904) 9
2.2 תעסוקת נשים בתקופת העלייה השלישית (1919-1923) 14
3. פרק שלישי – תנועת הפועלות 17
3.1 הקמת תנועת הפועלות 17
3.2 תנועת הפועלות בשדה הפוליטי 19
3.3 השפעת תנועת הפועלות על תעסוקת נשים בישוב היהודי 22
4. פרק רביעי – סיכום ודיון 24
ביבליוגרפיה 27

מבוא

שוויון תעסוקתי הוא חלק מהותי משוויון זכויות לנשים. כך למשל, מקצועות בתחום הטכנולוגיה וההנדסה נתפסים כגבריים, בעוד שמקצועות בתחום החינוך והטיפול נתפסים כנשיים. הפערים הנובעים מכך קשורים בשכר, אפשרויות קידום, השתתפות ציבורית ועוד. בין המיתוסים שנקשרו לחלוציות ולעלייה השנייה והשלישית נמצא גם השוויון התעסוקתי בין המינים, אולם הערכה זו הופרכה ע"י מספר חוקרות שעסקו בנושא.
התנועה הציונית כללה בתוכה גם זרמים סוציאליסטיים, ששאפו להפוך את האנושות לחברה מתקדמת וצודקת. החלוצות ראו בשוויון האישה חלק מהותי בכך. למרות זאת, בתקופת העלייה השנייה נשים חלוצות נתקלו בתפיסות שמרניות, שלא אפשרו להן להשתלב בעבודה החקלאית, והפנו אותן לתפקידים הנשיים המסורתיים כדוגמת בישול, כביסה וטיפול בילדים. במענה לכך הוקמו מסגרות הכשרה לנשים ללימוד עבודת החקלאות, כמו חוות העלמות בכנרת, שהיו למעשה ניצניה של תנועת הפועלות. גם כאשר הגיעו לארץ ישראל גלי העלייה השלישית והרביעית, וחלק גדול מהעולים התיישבו בערים, שבהן היו אפשרויות תעסוקה רבות יותר, נשים רבות עדיין התמודדו עם קשיים רבים במציאת עבודה. תנועת הפועלות, לצד ארגוני נשים נוספים שפעלו בארץ בשנים אלו, הפנו את מאמציהם לנושא זה.
עבודה זו חוקרת את מעמד האישה בישוב היהודי לפני קום המדינה ואת פעילותה של תנועת הפועלות לשיפורו של מעמד זה.

שאלת המחקר: כיצד תרמה תנועת הפועלות לקידום מעמד האישה בישוב היהודי לפני קום המדינה?
שיטת המחקר: העבודה מבוססת על מקורות מחקריים ועל מקורות ראשוניים. בשל הקושי להגיע למקורות הראשוניים עצמם, נלקחו חלקם מתוך המקורות המחקריים שציטטו אותם.

תנועת הפועלות היא ארגון נשים ציוני, שקם בשנת 1921, ופעל בתוך ההסתדרות הכללית. יחד עם זאת, פעילות הארגון החלה כבר בתקופת העלייה השנייה (1904-1914), כאשר חלוצות שביקשו להשתתף באופן מלא ושווה בבניית הארץ והמפעל הציוני, התארגנו ופעלו יחד לשם מימוש מטרה זו. העבודה בוחנת את תרומתה המעשית של תנועת הפועלות לקידום מעמד האישה בישוב היהודי. לשם כך ייבחנו הפעולות והמוסדות שהוקמו ע"י תנועת הפועלות והשפעתם על מעמד האישה ועל חלוקת התפקידים במשפחה ובמשק, הן בישובים עירוניים והן בישובים כפריים. לצד זאת, תנסה העבודה לבחון את המשמעות החברתית והרעיונית שהייתה לתנועת הפועלות לקידום מעמד האישה.
הפרק הראשון מציג את הרקע ההיסטורי והאידיאולוגי של העלייה השנייה והשלישית תוך התמקדות במעמד האישה בתקופות אלו.
הפרק השני סוקר את אפשרויות התעסוקה בארץ ישראל שניצבו בפני הנשים שעלו כחלוצות לארץ ישראל, תוך אבחנה בין תקופת העלייה השנייה (1904-1914), ובין גלי העלייה של העלייה השלישית והרביעית בתקופת המנדט הבריטי (1918-1928).
הפרק השלישי מתמקד בתנועת הפועלות ובאופן שבו עוצבו תחומי פעילותה. בפרק זה מוצגים תחומי הפעילות השונים בהן סייעה תנועת הפועלות על מסגרותיה השונות לנשים ממגזרים שונים, לדוגמא נשים רווקות ונשואות או נשים המתגוררות בעיר ונשים שגרו או שאפו לגור בישובים חקלאיים. פעילותה של התנועה נסקרת גם ביחס לשדה הפוליטי בשל הקשר בין התחום הפוליטי למידת ההשפעה והכוח שהיו לתנועת הפועלות.
הפרק רביעי מסכם את העבודה ועונה על שאלת המחקר. תרומתה של תנועת הפועלות לקידום מעמד האישה בישוב היהודי שלפני קום המדינה נבחנת ביחס להשפעת פעילותה על שוויון הזדמנויות וזכויות נשים בכלל וביחס לשוויון תעסוקתי בפרט.