אהבה וגזל – סיכום פרק 6 מספר הקורס: זיכרון, טראומה ופנטזיה בקולנוע האמריקני

פרק שישי: אהבה וגזל

תוכן עניינים

6.1 מבוא 1
6.2 החוב לאמריקנים-אפריקנים בתרבות הפופולרית וייצוגו בקולנוע 2
6.3 "בחזרה לעתיד" 4
6.3.1 תסביך אדיפוס ב"בחזרה לעתיד" 4
6.3.2 טראומת הגזע ב"בחזרה לעתיד" 5
6.4 "ספרות זולה" 6
6.4.1 החוב הבין-גזעי ב"ספרות זולה" 6
6.4.2 משבר הגבריות ב"ספרות זולה" 7
6.4.3 משבר הגבריות ודמויות האב בסרט 8
6.4.4 הכושי הלבן: "קוּל" והאמריקנים-אפריקנים ב"ספרות זולה" 9

6.1 מבוא

הפרק ממשיך לעסוק בטראומת הגזע בארצות הברית, ובפרט בחוב של הלבנים לאמריקנים-אפריקנים ובקושי שהוא יוצר לדורות חדשים המנסים להתמודד עם העבר שהורישו להם אבותיהם. לשם כך מתמקד הדיון בסרטים שעניינם התבגרותם של צעירים לבנים, ובוחן את יחסם לדמויות אב ואת האופן שבו סוגיה זו נקשרת למתחים בין-גזעיים. תחילה נדון בסרט ההתבגרות "בחזרה לעתיד", ונראה שהתרת יחסי האב והבן הסבוכים בו מתאפשרת רק במקביל להתמודדות עם סוגיית הגזע. לאחר מכן נדון ב"ספרות זולה", המעלה סוגיות בין-גזעיות ברורות ונקשרות לקשיי התבגרות ולחיפוש אחר דמויות אב. בשני המקרים העיסוק בגזע ובהתבגרות נעשה תוך מסע בזמן, מכונת זמן ממשית ב"בחזרה לעתיד" וקפיצות בזמן בעלילה ב"ספרות זולה". מסעות אלה, שבהם העבר ממשיך להיות נוכח, הולמים לציון טראומה, שאף היא התנסות מן העבר שאינה חולפת וממשיכה להעסיק את ההווה.

6.2 החוב לאמריקנים-אפריקנים בתרבות הפופולרית וייצוגו בקולנוע

בפרק הקודם החל הדיון בטראומת הגזע בארצות הברית. אף שהעבדות אינה מוכחשת בחברה האמריקנית, אפשר לדבר על הגזענות בתור טראומה, שכן זוהי תופעה שנוכחת בהווה אך אינה מיוצגת באופן ישיר. לבנים עדיין נהנים מיתרונות על פני קבוצות אתניות אחרות גם כאשר גזענות גלויה אינה מבוטאת במפורש. למרות תיקוני החוקה שלאחר מלחמת האזרחים והחקיקות של שנות השישים, שהבטיחו שוויון רשמי בפני החוק, בשטח נותרו פערים ניכרים בין הקבוצות, ועדיין קיימת נטייה להפרדה בין-גזעית.
חרף זאת, לבנים רבים אינם חשים צורך בתיקון נוסף. לדעתם כל פרט הוא בעל סיכויים זהים להצליח ללא קשר לצבע עורו, ומימוש הסיכוי תלוי בכישוריו בלבד. אותם לבנים אינם מודים שהם בעלי חוב לאמריקנים-אפריקנים, ואף חשים לעתים שהם עצמם הפכו לקורבנות בשל מדיניות של אפליה מתקנת. הגזענות כבר אינה חלק לגיטימי מן השיח הפוליטי ונתפסת כפרק אפל שתם בהיסטוריה האמריקנית, אך למעשה היא ממשיכה להשפיע בשטח ללא הייצוג המפורש שהיה לה בעבר.
מייקל רוגין מבחין בכך שציוני דרך בתולדות הקולנוע האמריקני קשורים באופן הדוק לסוגיות של גזע. "הולדת אומה" מאדיר את הקו קלוקס קלאן, בסרט המדבר הראשון "זמר הג'ז" משתלב בן מהגרים יהודי כשהוא מככב כזמר לבן המחופש לשחור, ו"חלף עם הרוח" מתרחש סביב מלחמת האזרחים. רוגין מוצא כאן ביטוי לסתירות שבבסיס התרבות האמריקנית. בפועל השחרור מן האימפריה האנגלית היה של הלבנים בלבד ומומן בעבודת המשועבדים ובהשתלטות על אדמות האמריקנים-הראשונים, אך מבחינה תרבותית דווקא חציית גבולות הגזע היא שאפשרה עצמאות אמריקנית, במיתוס הסְפר ובמופעי המינסטרלים. במופעים כיסו זמרים לבנים את פניהם באיפור שחור והציגו סטריאוטיפים גזעניים ששעשעו את הקהל הלבן. מכאן עולה שהלבנים לא רק דחו את השחורים אלא גם נמשכו אליהם, ויוצרים כמו אירווינג ברלין, ג'ורג' גרשווין ואלביס פרסלי אימצו את המוסיקה האמריקנית-אפריקנית והפכו אותה לחלק מן התרבות האמריקנית……..

סיכום פרק 6 מתוך הספר:

אלססר, ת. וחגין, ב. (2012). אהבה וגזל. בתוך: זיכרון, טראומה ופנטזיה בקולנוע האמריקני (245-280). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.