הוראת בעיות מילוליות: הקשר הרמה הקוגניטיבית לבין הישגים בבעיות מילוליות במתמטיקה – עבודה סמינריונית אמפירית כולל שאלונים!

הוראת בעיות מילוליות: הקשר הרמה הקוגניטיבית לבין הישגים בבעיות מילוליות במתמטיקה

תוכן העניינים

מבוא 2
רקע ספרותי 2
רציונל המחקר 4
שאלת המחקר 4
השערת המחקר 4
מתודולוגיה 5
אוכלוסיית המחקר 5
כלי המחקר 5
מהלך המחקר 5
עיבוד הנתונים 6
ממצאים 7
סטטיסטיקה תיאורית 7
בדיקת השערת המחקר 8
דיון ומסקנות 9
מקורות 11
נספח 1: מבדק לבחינת הרמת הקוגנטיבית 12
נספח 2: שאלון בעיות מילוליות במתמטיקה 16

מבוא

לאור החשיבות הרבה של לימודי מתמטיקה מצד אחד, וקשיים הרבים של התלמידים במקצוע זה מצד שני, עולה הצורך לבדיקת הגורמים המשפיעים על תקשות התלמידים בלימוד המתמטיקה (מרגולין ואילני, 2007). אחד הגורמים המנבאים את התקשות התלמידים בנושאים מופשטים הוא הרמות הקוגניטיביות (פרץ, 2011). עם זאת, הקשר בין הרמה הקוגניטיבית לבין התקשות התלמידים ספציפית במתמטיקה לא נחקר בישראל. מטרת מחקר זה היא לבדוק את הקשר בין הרמה הקוגניטיבית של התלמיד לבין הישגיו במתמטיקה.
הסיבה לכך שמקצוע המתמטיקה נחשב קשה לרוב התלמידים, היא שהמקצוע הוא מופשט מאד ביחס לשאר המקצועות, ושהוא דורש שילוב של מספר יכולות מופשטות, כגון תפיסת גודל, תפיסת ערך, הבנת תהליך, ויכולת הערכה (Das & Janzen, 2004). פיתרון בעיות מילוליות במתמטיקה נחשב לקשה אף יותר כיוון שהוא דורש יכולת נוספת והיא תרגום הבעיה המוצגת בשפה טבעית, לשפה מתמטית (מרגולין ואילני, 2007).
בחרתי בנושא משום שלדעתי החלוקה להקבצות לפי הרמה במתמטיקה אינה בהכרח הפיתרון הטוב ביותר. יכולים להיות הבדלים בהישגים במתמטיקה שאינם קשורים ליכולות התלמידים, כגון הבדלים במוטיבציה וכד' (מגן-נגר, 2014), אך ההוראה תהיה אפקטיבית יותר אילו תתאים לרמת ההפשטה לה מסוגלים התלמידים (מרגולין ואילני, 2007). רמת ההפשטה ניתנת למדידה ידי הרמה הקוגניטיבית (זיו וזיו, 2001), כפי שיפורט להלן. לכן לדעתי המחקר, העוסק בקשר הישיר בין הרמה הקוגניטיבית לבין ההישגים במתמטיקה, יכול לתרום להתאמה טובה יותר של ההוראה ליכולות התלמידים, וכך גם לתרום לשיפור ההישגים וגם להפחית את רמת התסכול של המורים ושל התלמידים כאחד.