החובה להפעיל שיקול דעת – סיכום יחידה 4 בקורס המשפט המינהלי של ישראל
#12964- תחומים: מדיניות ציבורית, משפטים
- נושאים: איסור כבילת שיקול הדעת, בג"ץ אלראי נגד שר הפנים, בג"ץ אפרתי נגד אוסטפלד, בג"ץ ברגר נגד שר הפנים, בג"ץ ג'זמאוי נגד שר הבריאות, בג"צ דרעי, בג"ץ הורמן, בג"ץ העמותה למען החתול נגד עיריית ערד, בג"ץ זקין נגד ראש עיריית באר שבע, בג"ץ חיים לבעלי חיים נגד השירותים הווטרינריים, בג"ץ לוזון נגד ממשלת ישראל, בג"ץ מכבי שירותי בריאות נגד שר האוצר, בג"ץ מתווה הגז, בג"ץ ניימן נגד פרקליטות המדינה, בג"ץ סטמקה נגד שר הפנים, בג"ץ עזרא נגד עיריית תל אביב יפו, בג"ץ עפרן נגד מינהל מקרקעי ישראל, בג"ץ רונאל נגד ממשלת ישראל, בטלות יחסית, ביקורת שיפוטית, דיני הגירה, דליה דורנר, הוראות מעבר, החובה המתמדת להפעיל שיקול דעת, החובה להפעיל שיקול דעת, הכרזה על אזורים נגועים בכלבת, הכרזה על מצב חירום, הנחיות מינהליות, הנחיות פנימיות, הסתמכות, הפקעות, הקצאת משאבים מוגבלים, הקצאת קרקע ללא מכרז, השמדת בעלי חיים נגועים בכלבת, ועדת הבחירות המרכזית, ועדת חקירה בפרשת בר און, ועדת סל הבריאות, זכות הטיעון, חובה לבחון מחדש החלטות קודמות, חובה לסטות מהנחיות, חובת ההגינות המינהלית, חובת הפומביות, חובת תום הלב, חופשות לאסירים עברייני מין, חוק הכניסה לישראל, חוק חופש המידע, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוקיות המינהל, יואב דותן, יצחק זמיר, לשון יתקין, לשון רשאי, מאיר שמגר, מדיניות אכיפה, מישאל חשין, סטייה מהנחיות, סל שירותי הבריאות, סמכויות חובה, סמכויות רשות, סעד של ציווי לדון בעניין, ע"ב ירדור, עילת הסבירות, עע"א אל עביד נגד שירות בתי הסוהר, פומביות ההנחיות, פיצויים, פסילת רישיונות נהיגה, פסקת היציבות, קריטריונים מנחים, רישיון למסעדה טבעונית, רע"פ זנו, רשלנות מינהלית, שינוי מדיניות, שיקול דעת, שיקול דעת קיבוצי, שיקולים זרים, שעון קיץ, תחנות הצלה ומצילים
- קורס: המשפט המנהלי של ישראל - 10790
- מוסד אקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
שם הקובץ:
- היקף: 2718 מילים, 9 עמודים (ההיקף הוא ברוטו ועשוי לכלול שערים, תוכן עניינים, ביבליוגרפיה, נספחים וכדומה).
- מספר מקורות: 1
להורדת הפריט
- מחיר: ₪13.00
יחידה 4: החובה להפעיל שיקול דעת
תוכן עניינים
4.1 החובה המתמדת להפעיל שיקול דעת 1
4.2 סמכויות רשות וסמכויות חובה 3
4.3 הנחיות מינהליות 5
מהות ההנחיות המינהליות ותכליתן 5
פומביות ההנחיות 7
החובה לנהוג לפי ההנחיות והסטייה מהן 8
יחידה זו עוסקת בחובה המתמדת החלה על הרשות המינהלית לשקול את הצורך בהפעלת סמכויותיה, בהבחנה בין סמכויות רשות לסמכויות חובה לפי שיקול הדעת שנלווה להן, ובפרקטיקה של ההנחיות המינהליות, שבאמצעותן מכוונת הרשות את הפעלת שיקול דעתה. שלושת הנושאים נגזרים מן העיקרון שלפיו הענקת סמכות אינה הענקת כוח בלבד, אלא גם הטלת חובה לשקול את הפעלתה לגופו של עניין.
4.1 החובה המתמדת להפעיל שיקול דעת
כאשר מוענקת לרשות מינהלית סמכות, חלה עליה חובה מתמדת ומתמשכת לשקול את הצורך בהפעלתה. משמעות הדבר היא שאסור לרשות לקבל מראש החלטה גורפת בדבר העמדה שתנקוט בעתיד, ובכך לפטור את עצמה מבחינה נוספת של העניין לגופו. גם כאשר הרשות מגבשת מדיניות כללית, עליה לבחון בכל מקרה ומקרה אם ראוי ליישם מדיניות זו על העובדות ועל הנסיבות המונחות לפניה. ביטוי מובהק לעיקרון זה ניתן בבג"ץ 297/82 ברגר נ' שר הפנים, שנסב על הימנעותו של שר הפנים מהפעלת הסמכות להנהיג שעון קיץ. אף שהחקיקה הקנתה לשר שיקול דעת אם להנהיג שעון קיץ, קבע מ"מ הנשיא שמגר כי חלה עליו חובה לבחון את הצורך בהפעלת סמכותו, וכי בעל סמכות חוטא לחובתו אם הוא מותיר את הסמכות שהוקנתה לו כאבן שאין לה הופכין. הענקת הסמכות, כך הובהר, אינה רק הענקת כוח, אלא גם הטלת חובה לשקול את הצורך בהפעלתה ואת הדרכים הראויות לכך.
אחת ההשלכות המעשיות החשובות של חובה זו היא האיסור על כבילת שיקול הדעת. הרשות אינה יכולה להתחייב מראש שלא לשנות את עמדתה יהיו הנסיבות אשר יהיו. כך למשל נפסק כי ראש הממשלה אינו יכול להתחייב שלא לפטר שר בממשלתו, בעניין דרעי (בג"ץ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל). הרשות גם אינה יכולה לקבל החלטה על בסיס עמדה עקרונית בלבד, בלי לבחון את העובדות ואת השיקולים הקונקרטיים המוצגים לפניה. על יסוד עיקרון זה נפסלה החלטת שר הבריאות ושר האוצר שלא לעדכן את עלות סל שירותי הבריאות, החלטה שהתקבלה מתוך עמדה עקרונית נגד תוספת תקציבית ובלי בחינה לגופה של ההמלצה לעדכון (בג"ץ 2344/98 מכבי שירותי בריאות נ' שר האוצר)……..
סיכום יחידה 4 מתוך הספר:
ברק-ארז, ד. (2019). יחידה 4: החובה להפעיל שיקול דעת. בתוך: המשפט המינהלי של ישראל – כרך א', המדינה המינהלית והסמכות המינהלית (275-316). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
