החסד של אברהם במקרא

החסד של אברהם במקרא

תוכן עניינים

מבוא 2
הכנסת אורחים 2
פדיון לוט מידי ארבעת המלאכים 3
אברהם מנסה להציל את סדום 3
אברהם מתפלל לאלהים שירפא את בית אבימלך 5
אורח חייו של אברהם 6
חינוך לחסד ותיקון עולם 7
סיכום 8
מקורות 8

מבוא

מידת החסד היא אחת ממידות האנושית המרשימות ביותר. היא מייצגת את הקיבוץ המופלא שבין הרגשות של רחמים, אהבה ורצון טוב לעזרת האחר. אחד מהצדדים המובהקים של אברהם אבינו האב הרוחני של העם היהודי ושל כל האנושות, הוא מידת החסד.
אברהם אבינו, דמות עצומה במקרא, היה מוכר כאיש צדיק וחסיד, אך יותר מכך, הוא הוא האיש שנבחר להיות "אב הרבים" ולהנחות את האנושות לכיוון טוב ומוסרי. מעשיו ודרכו שבהם נראה מידת החסד של אברהם מאירים לנו על התנהגותו האדיבה והמסורה לטובת האחר, האהבה גדולה שנמצאת בכל אורח חייו.
בעבודה זו, נסתכל בעומק על מעשיו של אברהם, נחקור את השאיפה שהניעה אותו לנהוג כך, ונבחן את ההשלכות של מידת החסד המיוחסת לו ביחס לשאר האנושות. כך גם נלמד על תפקידו המרכזי של אברהם בהיסטוריה ובשינויים העמוקים שהביא איתו לעולם.

הכנסת אורחים

בתחילת פרק יח' בחומש בראשית, מספרת לנו התורה על אורחים שהגיעו לאברהם ועל האופן שבו נהג בהם:
א וַיֵּרָא אֵלָי

ו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. ג וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל-נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ. ד יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ. ה וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל-עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל-שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת. ז וְאֶל-הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. ח וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ.(בראשית יח, א-ח)
התורה מספרת לנו שאברהם עמד לו בפתח הבית וחיפשלו אורחים, לבסוף מצא ואירח אותם כראוי.
ופירש לנו רש"י על הפסוקים:……….